להתמוסס זה בזה

שאלה: למה, כאשר אנחנו מתדיינים בסדנאות של החינוך וההשכלה האינטגרליים בשפה פשוטה, אז העניין נאבד מהר?

תשובתי: כאשר אתה מדבר בשפה מדוברת רגילה, אז הרגשות הפנימיים שלך מתמוססים בצלילים שמעוררים בכל אחד מאיתנו הרגשות שונות לגמרי, וכל אחד מצייר תמונה קצת שונה שאינה תואמת עם הדמות הפנימית שלו.

נניח, שקראתי טקסט של בעל הסולם שגרם לי לאמוציות מסוימות, יצר איזו דמות פנימית שמילאה אותי. ועכשיו אני שומע ממך את הטקסט הזה במילים שלך, והוא גורם בתוכי לתזוזה פנימית: אותה הדמות שתיארת לעצמי קודם לכן מתפצלת עם הדמות שאני מתאר לעצמי עכשיו כאשר אני שומע אותך, כמו בעדשה או בראייה לא ממוקדת כאשר קיימים שני אובייקטים שלא הפכו לאחד. אני מרגיש בזה דחייה.

לכן אני צריך לבטל את הדמות שלי, להיכנס לתוך הדמות שלך ולהתמוסס בה לגמרי, לזרום יחד עם המילים שלך כאילו שהן שלי. זה נקרא התכללות זה בזה. ללא זה אנחנו אף פעם לא נשיג רצון משותף, התכללות הדדית והבנה פנימית.

מתוך שיעור בנושא "קבוצה והפצה", 23.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
רצונות שונים, מטרה אחת
להיות כלול באחרים
סדנה זה שיחה מלב אל לב

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/SVAMK

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest