דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כמו כבשים בפני זאבים

כמו כבשים בפני זאבים

שאלה: לאחר ששני בתי המקדש נחרבו, האם העָם היהודי הרגיש וזכר את היסוד שלו שהונח על ידי אברהם? האם עָם ישראל זכר סביב מה הוא נוצר והתלכד? האם היסוד הזה חי בתוכו?

תשובתי: כן ולא.

לאחר חורבן בית המקדש השני, העָם נפל מראיית התמונה הפנימית של המציאות, של הכוחות המנהלים, של כל מה שקורה בעולם, ושוב מצא את עצמו בשנאה הדדית, בדחייה הדדית, בריחוק הדדי זה מזה, באדישות, שאופיינית לנו גם היום.

מוגלים מארץ ישראל, אנחנו עברנו דרך הרבה מאוד ארצות, פנינו למערב, לאירופה, למזרח, למדינות ערב והתחלנו לשקוע באדישות. מאז, מה שהידק אותנו, זה לא כוח האהבה, לא השתייכות לרעיון אחד, לא הדדיות, לא חיבור, לא עזרה הדדית ללא שום חשבונות, אלא רק הרצון לשרוד. אנחנו נצמדנו זה לזה, כמו כבשים בפני זאבים, ולא החזקנו את עצמנו יחד.

בעיקרון, כזה היה מצבנו לאורך כל הגלות עד עצם היום הזה, כל אלפיים השנים.

שאלה: איזה תפקיד מילאה בזה הדת?

תשובתי: הדת עזרה לאנשים במצב הזה של ניתוק מוחלט ממקורות רוחניים, מהבנה, מהכול. היא פשוט החזיקה, תמכה בהם במצב הנמוך והשפל הזה, כדי שהאנשים יתעסקו בביצוע של איזה שהן פעולות ארציות, שגם כן נקראות "מצוות", ויתקיימו באופן כזה. דת, זה מה שנשאר, מה שניתן לעָם במקום חכמת הקבלה לאחר חורבן בית המקדש.

חכמת הקבלה פותחת לאנשים את השמיים, מגלה לאנשים את הבורא, מגלה לאנשים את כוח האיחוד. על ידי מימושה ביניהם הם מגלים את הבורא שנמצא ביניהם, וחיים בתחושה של מציאות אחרת לחלוטין.

וכאשר כל זה אבד, אנחנו רכשנו את הצורה העכשווית שלנו. כולם, חוץ מכמה מקובלים בכל דור, שהמשיכו לעבוד בהשגת הבורא ביניהם, ביחידות ביניהם, כתבו ספרים ופיתחו את השיטה הזאת.

מתוך התוכנית "בבל אתמול והיום", חלק 7, 24.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
גלות: על גבול של אור וחושך, חלק 2
שואפים למרחקים
אברהם ונמרוד: ויכוח שנמשך עד ימינו

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest