כאשר האחים יחד

כנס בלוס אנג'לס. שיעור מס' 3.

בדרך הרוחנית אני כל פעם אגלה עד כמה הקבוצה שלי, העשירייה שלי, היא איומה ונוראית.

אני לא מסכים עם אף אחד מהחברים, אני מוכן לקרוע את כולם לגזרים, ויחד עם זה, אחר כך, בעזרת המאור המחזיר למוטב אנחנו מתמזגים בכזאת מידה, שאין גבולות לאיחוד שלנו. שום דבר לא מפריד אותנו אפילו לא כחוט השערה, כולם מולחמים ומלוכדים בלב אחד.

על זה נאמר בספר הזוהר: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". אלו הם החברים, בשעה שיושבים יחד, ואינם נפרדים זה מזה. מתחילה הם נראים כאנשים עושי מלחמה, שרוצים להרוג זה את זה. ולאחר כך חוזרים להיות באהבת אחווה. הבורא, מה הוא אומר עליהם, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. המילה "גם", באה לכלול עימהם השכינה." (זוהר, פרשת "אחרי מות" אותיות ס"ד-ס"ה, פירוש הסולם).

שכינה, זה מקום לגילוי הבורא, רצון משותף של החברים, הלב המשותף שלהם.

"ולא עוד אלא הבורא מקשיב לדיבורם, ויש לו נחת והוא שמח בהם."

על זה נאמר: "על כל פשעים תכסה אהבה". בהתחלה צריך לגלות את כל הדברים המנוגדים, ואחר כך מעליהם, אהבה, אור, "כיתרון אור מתוך חושך". אחרת, מבלי להרגיש תחילה את עוצמת הפירוד, אנחנו לא נרגיש את עוצמת האיחוד.

תוצאות מכזאת גישה אנחנו יכולים לראות, כאשר מתוך העיקרון של ייחודיות הבורא, שאין עוד מלבדו והוא טוב ומטיב, אנחנו מתחילים להתנהג אחרת בעבודה, במשפחה, עם הילדים, עם השכנים. בכלל, מתחילים להסתכל אחרת על העולם כולו. בקבוצה אנחנו מחזיקים את הקו הזה באופן קבוע ובמקומות אחרים, במידת האפשר.

צריך להשתדל להרחיב עוד ועוד את המעגלים של יחס נכון מסביבנו, בכזאת צורה, כדי שבסופו של דבר נראה בכל המציאות רק את הבורא שמנהל הכול, שולח הכול ומסיים הכול.

מתוך שיעור מס' 3 בכנס בלוס אנג'לס, 31.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
אחווה כוללת
יחד עם החברים תחת "סוכת שלום"
שאת הכול תכסה האהבה

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/0L4hD

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest