דף הבית / אקטואליה / טראמפ, התקשורת ואנחנו

טראמפ, התקשורת ואנחנו

בציוץ בן 140 תווים בטוויטר הכריז הנשיא טראמפ על מאבק נגד כלי התקשורת המרכזיים בארה"ב. "הם לא האויבים שלי", צייץ, "הם אויבי העם".

למי אתם מאמינים יותר, לתקשורת או לממשל? לעיתונאים ולשדרני הטלוויזיה או לדוברים של בית הנבחרים? למאמר של ה"ניו יורק טיימס" או לציוץ של טראמפ?

השאלות הללו צפות מחדש לתודעה ולשיח הציבורי כמעט בכל יום, אולם בסוף השבוע האחרון הגיע השיא. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ תקף בחריפות בטוויטר כלי תקשורת מרכזיים בארה"ב: "תקשורת הפייק ניוז (ניו יורק טיימס, אן-בי-סי ניוז, אי-בי-סי, סי-בי-אס, סי-אן-אן – הכושלים) היא לא האויב שלי! היא האויב של העם האמריקני".

לא מדובר על מאבק שנולד בן לילה, אלא על שלב מכריע בקרב, סיכום של שלל התופעות שצצו בשנת 2016. הכול התחיל עם תופעת ה"פייק ניוז" (Fake News) – הכינוי לאתרי חדשות שבמהלך מרוץ הבחירות לנשיאות ארה"ב הפיצו במכוון חדשות מזויפות, מפוברקות ומסולפות כדי לעודד תנועת גולשים. מילון "אוקספורד" המשיך והגדיר את "פוסט-אמת" (Post truth) כמילת השנה, מונח המתאר מצב שבו לשמועות האינטרנטיות יש יותר השפעה על דעת הקהל מאשר למציאות, וגולשי אתר המילון "מרים וובסטר" ביטאו את רוח התקופה עם בחירת המילה "סוריאליסטי" – מצב המאפיין מציאות לא רציונלית של חלום.

אם רצתה בכך או לא, הפכה התקשורת מכלי מאזן ובולם לגורם מסית ומפלג. מתי החל המצב להידרדר? מתי הפסיקו הכתבים לדווח בצורה אובייקטיבית, או לפחות להשתדל לעשות זאת עד כמה שניתן? מה יעלה בגורל היחסים בין השלטון לעיתון? ואיך ניתן לעורר שוב את אמון הציבור באמצעי התקשורת?

שלום ואהבה

עם סיומה של מלחמת העולם השנייה רוח הליברליות פשטה באופן טבעי ברחבי העולם. פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי ביפן, ההרס הרב שגרמו גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית למיליוני אנשים, ועוד שורה של אירועים בסדר גודל עולמי עוררו באנושות הבנה שהדרך להשמדה המונית נעשתה קצרה מתמיד, ושהגיעה העת להומניות מסוג חדש: לעודד חופש, סובלנות ופתיחות, לשאוף לחירות ולכבד את הקִדמה. אכן זו היתה תקופה של פריחה ביחסים האנושיים. תוכנית מרשל, שמטרתה היתה להביא לשיקום אירופה לאחר המלחמה, החלה לקרום עור וגידים, והמסר שנכתב על אחד הכרוזים שהופצו הביע במדויק את רוח הזמן: "בכל מזג אוויר עלינו לנוע יחד!".

גורם אחד לא נלקח בחשבון בבועה של אותם חיים יפים: הטבע האגואיסטי של האדם. האגואיזם, שהתעצם בהדרגה ולא נתן מרגוע לאדם, בא על סיפוקו רק בתנאי שהרווח בא על חשבון הזולת. על אף הליברליות שקראה לתת הזדמנות שווה לכולם והפיצה מסרים של ידידות ואחווה, החלו לנבוט ניצנים של מניעים אגואיסטיים. תחושות הליכוד והאחדות שנוצרו בימי המלחמה הקשים התפוגגו, וכל אחד החל לדאוג לצרכיו הוא. באותן שנים התחולל מהפך נוסף: מדינות שלמות השתחררו מכבליה של הדת, אנשים יצאו לחופשי מגבולות המוסר, והנטייה לדמוקרטיה ולסוציאליזם הלכה והתפתחה. הליברליזם הגיע לשלב הבשלות והניב פירות שאינם ראויים למאכל. האגואיזם האנושי התחיל לתפוח יותר ויותר, והסימנים לכך ניכרו בכלי התקשורת. במקום להישאר נאמנים לציבור ולשקף את תמונת המציאות, השקר החל לחלחל פנימה אל דפי העיתון היומי, והשלטון בתאוותו רתם את כלי התעמולה לידיו.

האנושות לא עצרה לרגע אחד כדי לחשוב כיצד לרפא את האגואיזם, ומאחר ש"יצר לב האדם רע מנעוריו", כלי התקשורת המשיכו לחגוג והתוצאות ממשיכות להיראות בשטח גם לאחר שבעים שנות הרס. ברוח הניאו-ליברלית שלו, אובמה הותיר אחריו עולם בנסיגה חמורה. הדוקטרינה שלו הציתה מחדש את המלחמה הקרה, פירקה את לוב וסללה את הדרך לאיראן גרעינית. אובמה צינן את היחסים עם סין והעצים את כוחה, הצית את גל מחאות "האביב הערבי" במטרה לנצל את אוצרות הטבע של מדינות ערב, להתערב בעניינים הפנימיים שלהן ולזרוע בתוכן פילוג. ימים יגידו מה עלול להתרחש עם מיליוני המהגרים המוסלמיים שנוהרים ליבשת אירופה ולארה"ב. הגישה "האולטרה-ליברלית" המתקדמת אמנם חבקה עולם, אבל רמסה בדרכה כל חלקה אנושית טובה.

"אל תאמינו לתקשורת", מצייץ טראמפ בחשבון הטוויטר שלו, "הבית הלבן מתנהל טוב מאוד. ירשתי בלגן ואני בתהליך של לתקן אותו". אמצעי התקשורת, בייחוד אלה הדיגיטליים, הפכו חלק בלתי נפרד מחיינו, ומבטאים כל תנודה קלה שמתרחשת במציאות. "ההדלפות אמתיות, אבל אתם פייק ניוז", ענה טראמפ לאחד הכתבים במסיבת עיתונאים שנערכה בשבוע שעבר.

טראמפ צודק – העם נתון תחת שליטת כלי התקשורת ונשטף באינספור מסרים מבוקר עד ערב. הוא לא באמת נאבק באנשי התקשורת עצמם, כי אם באליטות שמממנות אותם במטרה להשביע את תאוותן הבלתי נשלטת לכסף, שלטון וכבוד. כל עוד המזומנים מוזרמים ליצרני המדיה, שבחריפות ובזריזות שוטפים את דעת הקהל לשמוע בקול אדונם, אין שום יכולת לבנות מדינה, לכן טראמפ יוצא נגדם במתקפה.

אין כאן את מי להאשים או להצדיק. גם אנשי התקשורת וגם אנשי הממשל מונעים על ידי אותם מניעים אגואיסטיים טבעיים שדורשים לעצמם עוד ועוד. האשם היחיד הוא האגואיזם הלא מרוסן, אותו עלינו לייצב ולתקן, אחרת המאבק עתיד להסתיים באחד משני התרחישים: או שכלי התקשורת יתמתנו ויפסיקו את דברי הבלע, או שטראמפ יעזוב את השלטון. כל עוד שניהם מתעקשים, חשים מנצחים ולא מתכוונים לוותר – הקרב יתעצם ויסתיים בכאב.

"מקשר העם"

מנקודת המבט שלי, טוב שמאבק איתנים כזה מתרחש. כי שני הכוחות תלויים זה בזה, ורק בעזרת שניהם המדינה יכולה להתקיים. אנחנו זקוקים לממשל הגון ותקיף לצד תקשורת חזקה ואמיתית. ללא הביקורת של כלי התקשורת אין דרך להגביל את האגואיזם המופרז שמתעורר לחמוד כשמתיישבים על כס השלטון.

התקשורת, כידוע, תפקידה להיות "כלב השמירה של הדמוקרטיה", העיניים הבוחנות של העם, שדואגות שהכול יתנהל כשורה ולטובת אזרחי המדינה. אם התקשורת תשמור על כלל הברזל של להיות אמיתית וביקורתית, הכול יתנהל על מי מנוחות. המאבק בין השניים לא ייעלם, אך כל עוד יהיה מאוזן בביקורת בונה ובשמירה הדדית, הוא יפעל לטובת העם והמדינה. זה התרחיש הטוב. לפי התרחיש הרע כלי התקשורת ימשיכו במאמציהם ויעשו יד אחת להפיל את טראמפ, יקום שליט אחר, קיצוני בדעותיו המנוגדות, וארה"ב עלולה להיגרר למלחמת אזרחים.

שתי האפשרויות הן הרע במיעוטו. תרחיש מושלם יותר, לטעמי, יהיה כאשר כלי התקשורת יעסקו במהות הקשר שבין בני האדם, ויסייעו בהדרגה לשקם את הטבע האנושי הגורם לתחלואות רבות. לא מיליארדר בראש תאגיד, לא מדיום אחד ששואף לרייטינג גבוה ולא תוכן ממומן שלא ידוע מי עומד מאחוריו, כי אם רשות המורכבת מאוסף של אנשי תקשורת לצד פסיכולוגים ויועצים חינוכיים, סוציולוגים ומדענים. על גוף כזה עלינו להטיל את האחריות לארגן מערכת חינוכית דרך כלי התקשורת, לכל הגילאים ובכל התחומים.

עלינו להקצות בעבורם את כל האמצעים הדרושים על מנת להפיק לקח ומוסר השכל מכל מקרה שמתחולל – בין אם מדובר בתאונת דרכים, זכייה בלוטו או דיון פוליטי – במקום להבליט את האירוע כסקנדל ולזרז את התפשטות הנורמות השליליות בחברה. כך בהדרגה יתפתח בעם יחס בריא לכל אירוע ואירוע, כך ישובו האמון ותחושת הביטחון בקרב הקוראים והגולשים, וכך התקשורת תהפוך ל"מקשר העם" – הגוף שקושר את כולנו לאחד – ולא תצטייר עוד כ"אויב העם".

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/qbP51

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest