דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / חגים ומועדים / חגים מנקודת מבטה של חכמת הקבלה

חגים מנקודת מבטה של חכמת הקבלה

שאלה: איך אפשר להסביר מנקודת מבטה של חכמת הקבלה את חגי תשרי, ראש השנה, יום כיפור וסוכות?

תשובתי: כל הבעיה שלנו היא לאסוף יחד את הרסיסים של המערכת המפורקת שנקראת "אדם". הייתה מערכת, נשמה אחת, מבנה אחד, רצון אחד, ואז הרצון הזה התנפץ לחלקים רבים. עלינו לאסוף ולהרכיב את כל הרצונות האלה לרצון אחד כללי משותף, כפי שהיה לפני שנשבר. זה כל תפקידנו. כלומר, אדם שעשה או לא עשה, לא השקיע מאמצים לאורך השנה, צריך לבדוק את עצמו. לצורך זה ניתן שבוע לפני ראש השנה, שבמהלכו עלינו לחשוב, איך העברנו את השנה הזו, האם בנינו יסודות נכונים כדי שהאנושות תתאחד יחד בידידות, באהבה, בהשלמה זה עם זה.

הבדיקה של מה שעדיין לא סיימתי לעשות נקראת "סליחות". אנחנו לא צריכים להתנצל ולבקש סליחה מאף אחד, רק מעצמנו: איפה שגיתי, לא נתתי מספיק, לא שקלתי מספיק וכדומה, בכיוון של איחוד בין בני האדם. אני בודק את עצמי, אלו הזדמנויות היו לי וכיצד מימשתי אותן.

אחר כך מתחיל ראש השנה. ראש השנה מסמל התחלה של סבב חדש בלוח השנה מיום מסוים. היום הזה נקרא לידתו של "אדם". כלומר ראש השנה שאותו אנחנו חוגגים, זה היום שבו נולד אדם.

מה הכוונה נולד? היה אדם ופתאום הוא קיבל הארה, התגלתה לו תמונת ניהול העולם שלנו והצורך באיחוד בני האדם בינם לבין עצמם. את כל זה הוא תיאר וכתב בספר "רזיאל המלאך". התלמידים שלו המשיכו את ההשגה הזאת וכך עד לזמנינו.

לכן אנחנו חוגגים בעולם שלנו את יום הופעתו של אדם הראשון, שגילה את המערכת הקשר בין בני אדם, כיצד עליהם להיות מקושרים הדדית, כיצד הם צריכים להגיע לתיקון שלהם, לאיחוד.

לאחר שהחלטנו שנפעל באופן כזה, מגיעים עשרה ימים שלאחר ראש השנה עד יום כיפור, שבהם אנחנו בודקים באופן מדויק את עצמנו, את כל עשר הספירות של הנשמה שלנו, כל יום מסמל ספירה מסוימת. אנחנו בודקים האם סיימנו את העבודה וכמה עלינו עוד לתקן את עצמנו.

אחר כך מתחילה יממה שנקראת יום כיפור. עלינו להעריך את המעשים שלנו בהקשר של שנאה זה לזה, דחייה זה מזה, עלינו לבקש סליחה זה מזה. למעשה עלינו להתקרב, כדי שבקשות הסליחה האלה לא יהיו פורמליות, כדי שהן ינבעו מלב טהור.

יום כיפור, זהו יום שבו אנחנו משתדלים לחדור לכל הפינות הנסתרות, לכל המקומות הסודיים של האגו שלנו, להוציא אותו משם ולהישבע לעצמנו שאנחנו נתקן את הכול ונגיע לאיחוד בינינו.

לאחר מכן יש לנו חמישה ימים בהתאם לחמש ספירות: כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות. ואז מתחיל חג סוכות. סוכות, זהו זמן שבו אנחנו מתחילים לקבל תיקונים מה"אור המקיף", שמאיר לנו דרך ה"גג" (הסכך), שאותו אנחנו מכינים מענפים ירוקים של צמחים.

אנחנו יושבים בסוכה שבעה ימים, עד שהאור ישפיע עלינו במלואו, דרך חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. וכל יום אנחנו חוגגים תיקון של כל ספירה של הנשמה שלנו כתוצאה מהפעולה של האור המקיף.

כאשר תיקנו באופן מלא את הנשמה שלנו, היא יכולה לקבל אור עליון. לכן היום הזה נקרא החג של התורה, כלומר חג של אור. כך אנחנו מסיימים את כל המחזור של חגי תשרי.

אנחנו לומדים באיזה אופן עלינו לפעול, כיצד בנויה הנשמה שלנו, אלו תיקונים היא עוברת בכל רגע נתון. מוקדשת לזה ספרות רבה מאוד והכול מתואר באמצעות חוקים פיזיים מדויקים של העולם הפנימי שלנו.

מתוך שיעור וירטואלי, 25.09.2016

 

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/Ty761

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest