דף הבית / חכמת הקבלה / פרשת השבוע / העם שהפנה עורף לייעוד שלו

העם שהפנה עורף לייעוד שלו

שאלה: פרשת השבוע, "תולדות", מספרת על מכירת הבכורה. אם נשווה את המצב לישראל של היום, האם אפשר לומר שמישהו מעדיף לאכול "מילקי" ומישהו מעדיף נזיד?

תשובתי: מה פתאום? עשיו הוא האגו המקורי, הריקנות הגדולה שחייבת להתמלא. אי אפשר לברוח ממנו. אילו האגו לא היה נולד, לא הייתה נולדת גם הבריאה. לכן, הלידה מתחילה ממנו.

אבל אחרי שהוא נולד, התגלה, היה צורך בשיטה, בתוכנית כיצד למלא אותו. כלומר, נחוץ סמל, כוונה, שבעזרתה אפשר להפעיל אותו, נוסחה שבעזרתה אפשר לתדלק, למלא נכון את עשיו. אחרת, אי אפשר למלא, לספק אותו. ויעקב היה הנוסחה הזאת, מנגנון עזר שתפקידו היה לסייע במילוי את האגו. באופן כללי, עשיו הוא כל היסוד של הטבע.

שאלה: מה זה בכורת עשיו בתקופתנו, בישראל המודרנית?

תשובתי: ראשית, עשיו ויעקב, ישראל ואומות העולם, הן מערכות שונות לגמרי. עשיו נשאר עשיו, הוא לא יכול לעשות שום דבר בצורה עצמאית. הדבר היחיד שהוא מסוגל לעשות זה לרדוף אחרי יעקב כדי לאלץ, לחייב אותו לבצע עבודה על מנת למלא את עשיו. לכן, עשיו אומר מראש: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה". בשביל מה יעקב קונה את הבכורה? על מנת לממש אותה.

אבל, נכון להיום, אנחנו, צאצאיו, בני יעקב, לא מבצעים את עבודתו. ובמקום זה אנחנו מעדיפים את הנזיד של עשיו, כלומר, נמצאים כביכול בדרגה שלו, רוצים להיות דומים לו. בכל מקום שאנחנו נמצאים, אנחנו רוצים להיות דומים לאומות העולם שביניהם אנחנו חיים.

אני נדהם כשאני רואה מה קורה לעם היהודי, למה הוא הפך להיות. לפנות עורף ולהתרחק מהייעוד שלנו, זה נראה כבלתי נסבל.

שאלה: מה עלול לקרות כתוצאה מהבריחה הזאת?

תשובתי: רק דבר אחד: עשיו ידרוש לקבל פתרון לבעיה, הוא ידרוש מילוי. כלומר, המימוש של תכלית הבריאה יתקיים דרך עשיו.

הדרך שבה עשיו לוחץ עלינו ודורש מאיתנו מילוי, נקראת "דרך ייסורים" או "בעיתו", בזמנו. תוכנית הבריאה תתממש כל הזמן, בכל רגע, אבל כל הזמן דרך הכוח המחייב.

אבל מצד שני, רצוי, ובסופו של דבר, הכרחי, שתוכנית הבריאה תושג דרך עבודת יעקב, דרך עבודה מודעת, מרצון, לפי בחירה חופשית.

כלומר, בסופו של דבר, העם שהיום נקרא "ישראל", צריך לקום, להכיר במשימה שלו ולבצע אותה. המטרה היא שכולם יגיעו לזה, גם עשיו – האנושות. זאת חובה, אי אפשר לברוח ממנה.

פרשת "תולדות" מתארת את הגורל, הייעוד שממנו אנחנו לא יכולים להתחמק.

באיזו שפלות, חולשה ואפסיות אנחנו נמצאים היום, רוצים להתכחש ולהתרחק מהתפקיד של יעקב ומתלבשים בפרוותו של עשיו. התדרדרנו למצב כה שפל ובזוי.

שאלה: כלומר, נכון להיום, אנחנו התבלבלנו בתפקידים?

תשובתי: כן. לכן, כל הניסיונות של עשיו, כלומר, של כל החברה האנושית, להחזיר אותנו למצב הנכון, לעבודה שלנו, למה שאנחנו חייבים לעשות אך ורק למענם (ובסופו של דבר, למען הבורא), בכלל לא נראים מוזרים.

כלומר, עלינו לקחת את הבכורה ולממש אותה. למרות שמתוך דברי התורה נראה שאנחנו קנינו את הבכורה בדרך לא ישרה, אבל הכול באמת התרחש כך. לא מדובר על כך שיעקב "סובב", "סידר" את עשיו, אלא פשוט שתי תוכניות הבריאה שזורות כך ביניהן וביחד מתקדמות. הן דומות לשרשרת כפולה של DNA שהיא היסוד של החיים שלנו. לכן, אנחנו חייבים להתעורר ולהתחיל לבצע את משימתנו.

שאלה: האם נזיד העדשים שהכין יעקב בתמורה לבכורה השביע את עשיו, או שהוא הצטער על כך שהוא הסכים לזה?

תשובתי: הנזיד ממלא את עשיו חלקית. אחרת, העולם לא יוכל להתקיים בכלל. ולמרות שזה בסך הכול נזיד, אנחנו בכל זאת מאכילים בו כל הזמן את העולם. התפתחות האנושות, הקִדמה, המרוץ המתמיד אחר התענוג החמקמק, כל אלה מעצבים את העם היהודי. אילו הוא לא היה במצב של שבירה, העולם לא היה יכול להתקדם.

למעשה, העולם בכלל לא צריך את הישגי המדע ואת החידושים הטכנולוגיים. אנחנו נותנים אותם לאנושות כדי שיהיה לאנשים עם מה להתעסק, אבל באמת, זאת תוצאה של חוסר מילוי התוכנית שלנו, חוסר מימוש המשימה שלנו. וזה נובע מתוך הקו הנשי, מהאימא המשותפת שלנו.

שאלה: מסתבר, שאנחנו מבצעים רק את החלק הראשון, "מאכילים את העולם בנזיד עדשים", אבל לא מבצעים את החלק העיקרי, לא קונים את הבכורה?

תשובתי: נכון, זאת ישראל של היום.

בעיקרון, כל פרשת השבוע, אם מבררים אותה, בסופו של דבר נותנת לנו תשובה שלילית כיצד אנחנו מממשים את משימתנו. בסופו של דבר, כל 52 הפרשות של השנה מוסיפות את השפעתן השלילית. כי אנחנו לא מקיימים אף אחת מהן.

שאלה: אז כיצד מממשים אותן?

תשובתי: בצורה פשוטה ביותר. "ואהבת לרעך כמוך", זה הכלל הגדול בתורה. זהו, יותר מזה לא צריך שום דבר!

שאלה: זאת הבכורה?

תשובתי: זה המימוש, ההגשמה של הבכורה. את זה דורש עשיו! הוא דורש אהבה, ואנחנו לא מאפשרים לו. אנחנו לא נותנים, לא בונים תנאים לזה, לכן אנחנו מעוררים בו שנאה כלפינו.

ומצד שני, לסיפור הזה יש "הפי אנד" שידוע מראש. הוא כמו סרט שאתה רואה בקולנוע, הכול כבר קיים על הסרט, אבל אתה עדיין נמצא באמצע ההקרנה ומתרגש יחד עם הדמויות. ורק בזכות הסוף הטוב אנחנו קיימים, אחרת אנחנו כבר מזמן היינו מחוסלים.

שאלה: מפני שלא עשינו את תפקידנו?

תשובתי: נכון. לכן, לא פלא שלאורך ההיסטוריה שוב ושוב קמים נגד היהודים כביכול כוחות שליליים ולוחצים עלינו ומשמידים חלק מאיתנו. לצערנו, זאת התוצאה של חוסר מילוי תפקידנו. כמה מקרים כאלה היו לאורך ההיסטוריה… אני ראיתי בתי כנסת עתיקים בספרד, באנגליה, שם היו אוספים את היהודים ושורפים אותם. הם לא ידעו אפילו מדוע. לכאורה, באמת מה אפשר לדרוש מהם?

אבל בכל זאת, כולם אשמים, מפני שהעם היהודי נתפס מלכתחילה כעם אחד שקשור על ידי ערבות הדדית, מערכת אחת, כדי להיות "כאיש אחד בלב אחד".

בתנאים כאלה כל אחד אחראי על כולם. כלומר, אין מישהו רע או טוב, כי כולם רעים וטובים באותה המידה. לכן, אם הורגים מישהו במקום כלשהו בגלל שהוא יהודי, אין לנו זכות לצעוק שהוא בכלל לא אשם. הוא אשם, מפני שהעם היהודי בכללותו אינו מבצע את תפקידו. כל אחד מתוך בני ישראל הוא נציג כל העם. ולהיפך, אם העם היה מבצע את תפקידו, לא היו הורגים אותו, אף פעם.

הרי אנחנו נמצאים בתוך מערכת דטרמיניסטית שבה אין מקום למקריות, לחוסר תיאום ולפעולות ספונטניות. אין דבר כזה בטבע, כי זאת מערכת אידיאלית אחת סגורה ענקית.

שאלה: האם יתכן, שאם אנחנו לא מממשים את העיקרון "ואהבת לרעך כמוך", אנחנו מסתכלים על העולם בעיניו של עשיו ולא של יעקב? העולם לוחץ עלינו כמו עשיו, אז מה עכשיו?

תשובתי: חייבים להגיע למצב שבו כל אחד מבני ישראל ירגיש את עצמו אשם.

אני מקשיב לחדשות ושומע על מצב העולם, ומרגיש את עצמי אשם במה שקורה. כתוצאה מהעיסוק שלי בחכמת הקבלה, נולדה בי ההרגשה שאני מתבייש להסתכל לאומות העולם בעיניים, וגם ליהודים, מפני שאני חייב להביא להם את זה ועדיין לא מסוגל. אני "מוליד" מתוכי את מערכת ההסבר, ההפצה, הלימוד, כדי שישמעו ויבינו. וכלפי כל היתר אני מרגיש אשם.

שאלה: מדוע?

תשובתי: מפני שיש מלחמות עם הרוגים ופצועים, מיליוני ילדים מתים באפריקה, מפני שאנשים סובלים מחום או מקור, מכל הבעיות, הסכסוכים והמאבקים, מתופעות הטבע השונות בדרגות הדומם, צומח וחי. מלחמות, וירוסים, הוריקנים, רעידות אדמה, התפרצויות הרי געש. צריך להבין שכל אלה הם רק בגלל שאנחנו לא מבצעים את תפקידנו, את משימתנו.

עלינו לחנך את עמנו כדי שירגיש את תפקידו ושהוא אשם בכל המתרחש. אנחנו חייבים לגלות לאדם את האמת, אבל במידה שלא תחנוק אותו, לא תלחץ עליו, לא תשגע אותו ולא תביא אותו להתאבדות, אלא תעורר אותו ותיתן לו דחיפה קדימה כדי שיראה שהוא חייב, ויחד עם זאת, שהוא מסוגל לעשות תיקון בעולם.

מתוך התוכנית "פרשת השבוע", 14.11.2014

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/JLjbr

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest