דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הסתר הקודם לגילוי

הסתר הקודם לגילוי

חסר לנו רק דבר אחד – צורך לגלות בכל מצב ש"אין עוד מלבדו", מלבד הבורא. תחילה אני שואל את השאלה הזאת באופן מופשט לחלוטין, רק מפני שקראתי זאת בספר. אך לאחר מכן, הוא מתקרב אליי יותר ויותר: אני רואה ש"אין עוד מלבדו" בכל מה שקורה סביבי, בכל האנשים שפגשתי ובכל האירועים. מאחוריהם מסתתר הבורא ולא אף אחד אחר.

"אין עוד מלבדו" במחשבות שלי, הרי זה הוא שהכניס לתוכי את כל ההרהורים הללו, אני רק מרגיש אותם. ובאופן שבו אני מרגיש אותם ואיך שאני מגיב עליהם, גם כן "אין עוד מלבדו".

האם אני מחליט איך להגיב? האם בתגובה שלי יש משהו מעצמי או רק "אין עוד מלבדו"? כאשר אני פותח את השאלות האלה יותר לעומק, אני מגיע לדביקות עמו.

אם באמת "אין עוד מלבדו", בכל מצב, בכל מקום, בכל מחשבה, בכל החלטה ופעולה שהן לכאורה שלי, סימן שהכול נקבע על ידי הבורא. למעשה, אני רק מבחין שהוא מחליט הכול, ולי ישנה נקודה אחת בלבד שממנה אני יכול לקבוע שהבורא פועל בכל מקום ובכל דבר. כך אני מגלה שאני דבוק בו לגמרי.

השאיפה להיות תמיד ב"אין עוד מלבדו", במוח ובלב, מביאה אותנו לדביקות בבורא. לא נדרש יותר כלום, זה העיקר. צריכים רק להרגיל את עצמנו ליחס כזה בכל חיי היומיום.

כיצד לעבוד עם ההסתרה, עם זה שישנו "אני", ישנו הכוח העליון, וישנה הסתרה בינינו? כיצד עליי להתייחס להסתרה הזו?

למעשה, ההסתרה נובעת מהרצונות שלי שנועדו לגלות את הבורא. אם הם לא היו מיועדים לכך, אז לא הייתי מרגיש בהם הסתרה. לא הייתי מרגיש בכלל שהם שייכים לבורא.

ישנה בתוכי כמות גדולה של רצונות שרדומים עכשיו ולא מביעים את עצמם בשום אופן. אך באותם הרצונות שאני מרגיש בהם במודע את ההסתר של הבורא, יש לי הזדמנות לגלות אותו בהם לפני השאר בתנאי שאני עובד עמם נכון. הסתר הוא מצב שקודם לגילוי.

יוצא, שההסתר העיקרי הוא על העיקרון עצמו: "אין עוד מלבדו", מה שמחייב אותי לשייך את הפעולות לעצמי או לאחרים. בהתאם לכך אני מחלק את המציאות לעצמי ולעולם הסובב.

ואם הייתי משייך לבורא את כל הפעולות בשכל ובעולם הדומם, הצומח, החי והאנושי שסובב אותי, אז הייתי מרגיש את השכינה המתוקנת. רק הנקודה שממנה אני רואה שהכול מתבצע על ידי הבורא, נקראת נקודת ה"צמצום", נקודת ה"אני".

ללא הנקודה הזו, אין נברא. כל השאר חוץ ממנה שייך לבורא. אם אני רואה בתוכי ש"אין עוד מלבדו" וגם סביבי "אין עוד מלבדו", אז אני מגלה שבאמת "אין עוד מלבדו". זה ממש לא קשה, צריך רק לחזק אחד את השני בכוונה זו. אם אתם מסכימים, אז בואו נחתום חוזה ערבות הדדית. לא צריך יותר כלום.

העיקרון הזה, "אין עוד מלבדו", הוא הדבר היחידי שצריך לממש. אנחנו מבצעים הרבה פעולות בעולם הזה, אך כל זה רק בכדי לעזור לנו להחזיק את הכוונה הזאת, "אין עוד מלבדו", בכל מה שנעשה. חוץ מזה לא צריך כלום.

מתוך סדנה, 06.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
למה קשה לזכור, שאין עוד מלבדו
ללכת לשוק כדי לקנות דבקות עם הבורא
טנגו בשניים עם הבורא

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/7Ko2f

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest