דף הבית / המשבר ופתרונו / יחסים / המשמעות העליונה של הקיום

המשמעות העליונה של הקיום

שאלה: להשתדל להיות טוב כלפי בני אדם, לשנות את העולם, האם כל זה לא עוסק בתורת המוסר בצורתו הטהורה? מה הקשר לחכמת הקבלה?

תשובתי: זה לא נכון. על ידי טוב לב לא תמשוך בני אדם לנצחיות, לשלמות, לא תקל על חייהם. אם תתחיל לחלק להם כל מה שאפשר, לא תשיג דבר. הם יישארו באותה דרגה ודבר טוב לא יקרה. עליך לתת לבני האדם את השיטה לעלייה לעולם העליון. אנחנו שורים בעולם הזה באופן זמני על מנת לעלות עד לדרגת הבורא. אם אתה רוצה לעשות טוב לבני אדם, תעזור להם להגיע לזה.

שאלה: כלומר, את אהבת הזולת, איחוד, אחדות המציאו המקובלים?

תשובתי: המקובלים לא המציאו, אלא גילו זאת, כחוק עליון של הטבע. מפני שהטבע הוא אינטגרלי, גלובלי, ולכן כל הקיים בתוכו מקושר בצורה הדדית.

שאלה: כלומר הם אפילו לא שיערו לעצמם שבני אדם יתחילו לעזור זה לזה?

תשובתי: בני אדם לא עושים דבר ללא תועלת לעצמם. כשהם עוזרים זה לזה הם נוהגים באופן אגואיסטי. בכך הם פשוט מרגיעים את עצמם.

שאלה: אז למה התכוונו המקובלים, כאשר גילו את החוקים של האהבה, של אחריות הדדית? האם "אהבת הזולת" אינה אומרת לעזור לו?

תשובתי: לא! עליך להשיג מצב שבו אתה מרגיש את הזולת כמו את עצמך. ואז מתגלה ביניכם הבורא. גילוי הבורא הוא המשמעות העליונה של הקיום שלנו, מפני שכך אנחנו עולים לדרגה רוחנית הבאה של ההתפתחות והעולם שלנו קיים רק כדי לדחוף אותנו להתפתחות הזאת.

מתוך שיעור וירטואלי, 4.02.2018

 

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/4gkT2

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest