איני יכול לקיים אף מצווה לבדי, כיוון שמצווה פירושה שחזור נשמת האדם הכללית שנשברה בעת החטא, כלומר חיבור רצונות החברים עד אשר יתגלה בהם הבורא.
אנחנו רואים בכולם את השתקפותנו, כיוון שאנחנו תופסים את הכול בתוך האגואיזם שלנו. אנחנו רואים את העולם כפי שאנחנו מציירים אותו לעצמנו. לאמתו של דבר, אני רואה לפני אור לבן, כלומר תכונה שלמה של השפעה ואהבה. על רקע זה אני מצייר את תכונותיי – את השתקפותי מחוצה לי.
תיקונה של הנשמה הוא בחיבורם של הרצונות להשפיע בקבוצה. אם אנחנו מתחברים באמת, אנחנו מרגישים את פעולת ההשפעה, את הכלי, את הבורא שממלא את החיבור. העשרייה יכולה להיות קבועה או אקראית. העיקר הוא – המאבק על החיבור, למרות האגואיזם.
כל אדם נברא על מנת לגלות את הנשמה, כלומר את הבורא. למטרה זו נועדו כל התכונות והתנאים שלנו – הכול מתגלה כהכרחי לשם מימושו הנכון. כל אדם נולד עם התכונות והתנאים ההכרחיים לגילוי הנשמה.
בתוכי קיים רק ניצוץ הנשמה – רצון נקודתי להשפיע בתוך האגואיזם שלי, בתוך הרצון לקבל. ואילו הנשמה שלי נמצאת מחוץ לי – בסביבה שלי. זוהי נקודת הקשר בין הרצון האגואיסטי שלי לבין האני-האדם שלי, לבין רצון הקבוצה.
אמונה מעל הדעת זו מטרת המאמצים הרוחניים. רק על ידי קבלת אור מלמעלה, הנקרא ״אמונה״, אתה מבין מהי. לכן כל המאמצים צריכים להיות מרוכזים סביב קבלת אור האמונה. הוא נותן את הביטחון לבצע פעולות השפעה, מבלי לראות בעבור מי, מעל לרצון שלך ליהנות.
אור ההשפעה תומך בביצוע פעולות מבלי ידיעה והרגשה, רק על מנת להחזיק ב״אמונה מעל הדעת״.
האמונה מעל הדעת, ההשפעה, זהו טבע עליון, טבע הבורא, טבע העולם העליון, טבע נסתר. צריך להשתוקק אליו, לקוות לרכוש אותו.
צריך להשתוקק להשיג חיבור – ואז במידת ההשתוקקות להשיג את החיבור, אנחנו נרגיש את השנאה כלפיו. זה יהיה גילוי הרע, האגו, שיצר הבורא. רע רוחני מתגלה רק בעת ההשתוקקות לחיבור – לטוב הרוחני.
קראו עוד בטוויטר שלי.