דף הבית / חכמת הקבלה / המחשבות שלי ב – Twitter

המחשבות שלי ב – Twitter

תוצאת תמונה עבור טוויטר העבודה העיקרית בחיבור אינה מתרחשת בכנסים, אלא ביניהם – במהלך ההכנה אליהם. כל יום יכול להיות ככנס חדש, כעליה גדולה או כנפילה גדולה – וכל אל מתאספות יחד ומביאות לתוצאה משותפת!

תוצאת תמונה עבור טוויטר היחודיות של הכנס באיטליה היא בכך שהוא גורם לאיחוד של כל הקבוצות ושל כל היחידים באירופה. זוהי אותה בבל מפוזרת שעלינו לחבר מחדש. כולנו צריכים לקחת חלק באיחוד כבר עכשיו, ואילו הכנס יהווה את השלמתו. נתמקד באירופה!

תוצאת תמונה עבור טוויטר נשמת אדם הראשון היא הבריאה היחידה שנבראה על ידי הבורא. כתוצאה משבירתה היא התחלקה לחלקים רבים, שאותם עלינו לחבר באהבה, על מנת שנוכל לגלות בחיבור הזה את הבורא: "מאהבת הבריות – לאהבת ה׳".

תוצאת תמונה עבור טוויטר ההבדל בין הכלי הראשוני (הנשמה, אדם הראשון) לבין הכלי שנבנה מחדש לאחר השבירה טמון בכך שהשבירה מגלה תכונות חדשות שהיו מוסתרות לפניה, אך בעת תיקונן – הן מתגלות בהשגת תכונות האור והבורא.

תוצאת תמונה עבור טוויטר ללא שבירת הנברא – נשמת האדם הכללית, ותיקונה, היינו מרגישים את מצב הקטנות. ואילו לאחר השבירה והתיקון, אנחנו מגלים את כל האור העליון, מגיעים לדביקות עם הבורא עצמו, מגיעים להשתוות התכונות עמו, מבינים את דרכו ואת חכמתו.

תוצאת תמונה עבור טוויטר כאשר חלקי הנשמה הכללית מתחברים, ההבדלים שביניהם אינם נעלמים. אולם, "על כל פשעים תכסה אהבה". האגואיזם נשאר בנשמה המתוקנת: רצונות וסתירות עצומים. והסתירות מסייעות לגלות את האור, כיתרון האור מתוך החושך.

תוצאת תמונה עבור טוויטר לנשמת אדם הראשון לא היו חלקי ראש וגוף – מחשבות ורצונות, אלא רק מילוי באור החסדים. ללא האגואיזם, נכתב על אדם הראשון שהוא היה "מהול", כלומר במצב הקטנות. ואילו כדי לגלות את הבורא, הוא נזקק לרצונות ולמחשבות גדולים יותר, הוא נזקק לחטא ולנפילה.

תוצאת תמונה עבור טוויטר המשימה היא לאסוף את הנשמה השבורה. לברור את חלקיה, על ידי בירור תפקידם, באמצעות המשכת האור העליון – הוא אשר ממיין, מקבץ, מחיה. מי שנמשך לעבודה הרוחנית – הוא הראש של הנשמה, היתר – הם הגוף. ישראל הוא מי שמשתוקק לבורא. לי-ראש – הראש של הנשמה.

תוצאת תמונה עבור טוויטר היעדר הכוחות לתקן את עצמו, נובע מחוסר חשיבות המטרה. איננו יכולים להעריך את חשיבותם של המאמצים ושל הבורא שכלפיו מכוונים המאמצים. חסרה לנו הרגשת חשיבות הבורא, ולכן גם חסרה לנו החשיבות של עבודתנו. זה נקרא "שכינתא בעפרא" – המאמצים למען הבורא חשובים כעפר…

תוצאת תמונה עבור טוויטר במידה שאנחנו מעריכים אישיות מכובדת כלשהי, במידה זו מופיעים בנו כוחות לעבוד בעבורה. שהרי במידת גדלותה בקרבנו, ההשפעה לה מורגשת בנו כקבלה, כשכר. לכן כדי להשפיע לבורא, חסרה לנו רק הרגשת גדלותו, וזה תלוי בסביבה…

תוצאת תמונה עבור טוויטר כל יום אנחנו מוכרחים לדאוג להרגשת גדלות הבורא, עד כדי כך שהוא יכסה את כל האופק שלנו. ואז שום דבר לא יהיה מפחיד וקשה. רק על זה עלינו לעבוד, ואילו כל היתר הוא נגזרות מתפיסת גדלות הבורא בעינינו.

תוצאת תמונה עבור טוויטר תבין:
אי אפשר לברוא בריאה
שלא תהיה הפוכה
לבורא,
ושתהיה דומה לו,
כלומר תשיג שלמות
ונצחיות,
בדרך שונה,
מזו שבה ברא אותנו הבורא
ולהעבירה בדרך, שבה
אנחנו עוברים.
נותר לנו להבין ולהצדיק!

קראו עוד בטוויטר שלי.

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/6FYgW

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest