דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הדרך לגילוי העולם העליון 

הדרך לגילוי העולם העליון 

בזמנינו, לאחר 2000 שנות גלותה לא פשוט לגלות את חכמת הקבלה. אנשים מגיעים ללימוד חכמת הקבלה, מפני שניצת בהם הרצון לגלות את משמעות החיים. הם מחפשים, שומעים משהו ואפילו מבלי לדעת מה זאת חכמת הקבלה, מבינים על ידי "החוש השישי", ש"זה שלהם" וכך מוצאים אותנו. הם מתחילים לבקר בקבוצה, ללמוד, כל אחד באופן שונה. לאחר מכן הם נכללים בלימוד, באירועים, בסעודות משותפות וכוח הקבוצה מתחיל להשפיע עליהם. זה לא כוח של קבוצה רגילה, אלא כוח רוחני. הוא מאיר עליהם, כמו דרך זכוכית מגדלת, ואנשים מתחילים להרגיש בתוכם שינויים פנימיים.

גם בלימוד באוניברסיטה, בקורסים שונים, או אפילו כשאנו לומדים שיטות פסיכולוגיות או רוחניות, אנחנו מרגישים שינויים בתוכנו, בשכל או ברגש, אבל אלה הרגשות גשמיות רגילות. ואילו כאן אנחנו מתחילים להרגיש לידה מחודשת של האגו. אדם בעל התלהבות רבה מתקדם תחילה בצורה מטרתית ופתאום מרגיש איזו אפרוריות, חושך, חולשה. מאיפה, למה, בשביל מה? הכול אבד, כלום לא מעניין, אין כוחות…, מה קורה? הופיע בו אגו נוסף, שכדי להתגבר עליו אין בעולם שלנו שום כוחות. כדי להתגבר עליו עלינו לקבל אור, כוח מלמעלה, מהמצב הבא, ממצב עליון יותר, מהעולם העליון.

אם ממשיכים ללמוד בצורה כלשהי, ומושכים את עצמנו קדימה, אז בהדרגה יוצאים מהמצב הזה ומגיעים למצב הבא, ושוב נופלים בצורה כזאת שאנו מוצאים את עצמנו במצב שפל וחסר תקווה. האגו מופיע לא ברור מאיפה ואיך, ואנו שוב "זוחלים" בהדרגה מהמצב הזה. באופן כזה, אנחנו עוברים המון ירידות ועליות עוקבות, כך האור העליון עובד איתנו. הדרך הרוחנית של האדם מזכירה קרדיוגרמה, תנועה למעלה, למטה, פלוס, מינוס. התנועות האלה יכולות להגיע בתדירות גבוהה, או בתדירות נמוכה. הכול תלוי באינטנסיביות של ההשתתפות שלנו בקבוצה. רבים לא מחזיקים מעמד ועוזבים. אם האדם עוזב, אז כל מה שהרוויח נשאר אצלו במינוס, מפני שהאגו התגלה בו כדי שהוא יתעלה מעליו ובסופו של דבר ירוויח את העולם העליון.

אבל אם האדם לומד שנים רבות, אז הוא מגיע למצב שמתעורר בו כירידה גדולה מאוד. בירידה הזאת, שמתרחשת תחת השפעתו של כוח עליון מיוחד, בדרגה מסוימת שלו, הוא מתחיל להרגיש שהדבר היחיד שיכול לעזור לו, זו התקשרות למקור של הכוח הזה, לבורא. והוא מתחיל לדרוש את הבורא. כאן נוצר המגע הראשון שלו עם הכוח העליון. האדם מתחיל להבין, שהירידה שלו למצב נורא התרחשה מלמעלה, מהבורא, דווקא כדי שהוא יוכל להשוות בתוכו את שתי הדרגות הללו, ולא יהיה במצב של עולה או יורד, אלא יחבר אותן יחד.

יחד עם זאת, הדרגה התחתונה צריכה להיות כמו "מלכות", והדרגה העליונה כמו "כתר", וביניהן עשר ספירות. אז נוצר, מה שנקרא "פרצוף רוחני" או נשמה, הודות לכך שהאדם משווה בתוכו את שני הקטבים יחד. פעם הוא עבר או ירידות או עליות ואילו כעת הוא כביכול עושה ביניהם קצר על עצמו, בכך שהוא מתרכז ב"אין עוד מלבדו", גם במצב החיובי וגם במצב השלילי. כל מה שניתן לו במצב השלילי, נובע מהמצב החיובי שלו והכול כדי להביאו לקשר, להבנת הבורא, מפני שהופיעה אצלו אפשרות להרגיש על עצמו, להבין את האינטגרליות שלו, את המצב המוחלט שלו, את הייחודיות שלו, בהרגשות השליליות והחיוביות ביותר שלו. אם אדם משיג מצב כזה, אז כבר אפשר לקרוא לזה לידה של הנשמה. בחכמת הקבלה, בשונה משיטות גשמיות אחרות, הבעיה היא שהזמן שאותו צריך לעבור עד למצב הזה, יכול להימשך למשל עשר שנים. מקובלים לא מסתירים זאת ולא צריך לפחד, אלא עדיף ללכת בהחלטיות קדימה, כדי לעשות מעצמך אדם בדרגת ההתפתחות הבאה של העולם העליון.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 15.5.2016

 

 

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/BJ4OH

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest