הגילוי של אברהם

בורא, זו תכונת השפעה ואהבה. הוא מושלם והוא נגלה לנו רק באופן כזה. כדי להתגלות לנבראיו ולהפכם להיות דומים לו, הוא ברא אותנו הפוכים ומנוגדים לטבע שלו, כמו שנאמר "בראתי יצר הרע".

הבורא ברא אותנו עם יצר הרע ובכל יום אנו נעשים יותר ויותר אגואיסטיים. עם זאת, הוא נתן לנו מכשיר לתיקון -התורה. הבעיה היא רק שכל זה מגיע בהדרגה, לפי חוקי הטבע.

הטבע מתפתח לפי חוקים של גוף דומם, צומח, חי ואנושי. על פי חכמת הקבלה, האדם אינו נבדל מהבהמה בזה שהולך על שתי רגליים עם ראש מורם גבוה (הרי גם בת-יענה הולכת על שתי רגליים), ואפילו לא בזה שהוא חושב, אלא באדם קיימת השתוקקות למטרת החיים שמבדילה אותו מבעלי החיים.

זוהי השתוקקות מדויקת להשיג ולהכיר את מטרת החיים. שאלה על משמעותם "לשם מה ולמה אני חי? מה נקבע בטבע כמטרת הבריאה והקיום שלי?", זה מדאיג מאוד אנשים מסוימים. אבל בעוד הם שואלים את עצמם את השאלה הזאת, הם אינם יודעים כיצד להשיב עליה.

הראשון שניסה לענות על השאלה הזו לפני 5777 שנה, היה בן אדם בשם "אדם". על ידי המחשבות, הרגשות, ההשתוקקות הפנימית, ההרהורים העמוקים שלו חדר לתוך סודות הבריאה וכתב על כך ספר קטן שנקרא "רזיאל המלאך" ששרד עד ימינו.

הודות לעבודה על עצמו ולגילוי הזה, הוא היה הראשון שהחל להשתמש בצורה נכונה בכוחות הטבע לצורך התפתחותו ולכן נקרא אדם מהמילה "דומה" לבורא.

לאחר אדם, בני אדם רבים בדורות שונים השתמשו בשיטה שלו. כעבור 20 דורות של תלמידים, השיטה הגיעה עד אברהם שחי בבבל העתיקה. תחילה הוא היה מטיף של גישה לא לגמרי נכונה לפי חוקי הטבע. הוא סבר, שהרוחניות נחלקת לאלים הרבה שצריך להשתחוות להם.

אחר כך הוא גילה, שכל הכוחות הרבים והמנוגדים של הטבע, שפועלים באופן עצמאי ואפילו נמצאים ביניהם בשיתופי פעולה חיוביים ושליליים, מהסוג של אלים יוונים קדמונים, למעשה נובעים משׂכל וכוח אחד ויחיד.

את השׂכל הזה צריך לחקור, לגלות, להתקרב אליו, ואז האדם יגלה, ידע ויבין מהי משמעות החיים. אחרת, כפי שסבר אברהם, כל הדורות מאדם ועד אליו נעלמים וחסרי תועלת.

בעיקרון, אנחנו חוקרים כל מיני כוחות שבאמת קיימים אבל אין להם בסיס משותף, מקור משותף, וצריך בהכרח לגלות אותו. את זה עשה אברהם. הוא השיג את הכוח היחיד של הטבע שנמצא מעל יתר הכוחות המפורדים שלו, שבזמנו כל בני האדם השתחוו להם, כולל הוא עצמו, עד שגילה אותו. כאשר הוא חקר את הכוח הזה, התברר שהוא לחלוטין טוב ויחיד. את זה בדיוק החל אברהם להסביר לבבלים.

נדמה לנו שבין ריבוי של אלים (פוליתאיזם) ואל אחד ויחיד (מונותאיזם), אין הבדל מיוחד. אבל השתחוות לכוח אחד אינו מסמל אל אחד ויחיד, אלא הידמוּת אליו. כאשר אדם מבצע את ייעודו ומשתוקק להפוך להיות דומה לבורא, הוא גם משנה את עצמו, את ההתנהגות שלו, את נקודת השקפתו על החיים, ובהתאם לזה הוא בונה יחסים חברתיים.

בזה שהוא משנה את עצמו, הוא משנה את העולם, את החברה, את המשפחה. הוא בונה הכול לפי תבנית, דוגמה אחת יחידה שאותה הוא מקבל, משיג מלמעלה, לאחר שהסביר, תפס וחקר את הכוח העליון.

את זה בעיקרון עשה אברהם. הוא ניסה להסביר הכול לתלמידים שלו והם הלכו בדרכו. כך התארגנה קבוצת אנשים שלעתיד נקראה "עם ישראל", מהמילה "ישר–אל", כלומר מכוונת ישר אל הבורא. במילים אחרות, זוהי קבוצה, שמכוונת לחקר הכוח האחד הטוב, הבורא.

מתוך שיעור וירטואלי, 4.06.2017