דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ברוחניות אין ספרים קלים

ברוחניות אין ספרים קלים

שאלה: מהו ההבדל בין השפעת ספר הזוהר על האדם שנמצא בהשגה הרוחנית, לבין מי שעדיין אינו משיג את הרוחניות?

תשובתי: הזוהר משפיע בהתאם לדרגה הרוחנית של האדם, כשם שספר פיזיקה משפיע בצורה שונה על ילד קטן ומדען גדול.

מי שעדיין לא השיג את העולם הרוחני, קורא מבלי להבין את המתואר בספר. אין ספרים שיכולים להסביר לו את העולם הרוחני לפי הרמה שלו, לפי תכונותיו. העולם הרוחני מנוגד לגמרי לעולמו הנוכחי. ניתן להבין אותו רק על ידי רכישת תכונות ההשפעה והאהבה שלו. לכן, בהתחלה לומדים את חכמת הקבלה לא במטרה להבין את העולם הרוחני, אלא כדי לרכוש את תכונותיו. כשהאדם רוצה לרכוש את התכונות הללו, הלימוד מסייע לו לעורר בתוכו בהדרגה את הגילויים. התופעה הזאת נקראת "סגולה".

כשהוא מתחיל לרכוש את התכונות הרוחניות, הוא מתחיל להרגיש ולהבין את הנאמר בספרי המקובלים, ואז אותם הספרים הופכים עבורו לספרי לימוד והדרכה לעולמו החדש, העולם הרוחני.

לכן אין טעם לעשות לספר "תלמוד עשר הספירות" גרסה קלה למתחילים. הרי בכל מקרה לא יבינו את הכתוב. צריכים להשתמש בכתוב רק לשם רכישת תכונת ההשפעה. אין שום טעם ללמוד את חכמת הקבלה כמו פיזיקה; זה רק מעכב את התיקון. נושא הלימוד הוא האדם עצמו: כל העולמות נמצאים בתוכנו והאור מתגלה בנו. העיקר, למשוך את האור.

ישנם כאלה שעדיין לא השיגו את העולם הרוחני, אך הם כותבים נספחים ופרושים לתלמוד עשר הספירות. כיצד זה ייתכן, אם האדם אינו מגלה בעצמו את התוספות, אלא מנחש אותן בשכל הגשמי שלו? כיצד אפשר לכתוב על עולם שאינך משיג? אך זה אינו עיקר הבעיה. העניין הוא, שמי שעדיין לא השיג את העולם העליון, זקוק למקור האור: ספר מקור שנכתב על ידי מי שהשיג את העולם העליון, כדי שמתוך הספר הזה אקבל את המאור שיתקן אותי.

מי שכותבים פירושים ל"תלמוד עשר הספירות" מורידים אותו מדרגת הכוח הרוחני לדרגת המדע הארצי. אולם אינני צריך להרגיע את עצמי שאני מבין את "תלמוד עשר הספירות" אלא להכיר בכך שאינני מבין בו כלום, אך הוא נותן לי את הכוח המתקן ואני מרגיש את השפעתו ההדרגתית עליי. לפי מידת התיקון, בתוך הרצונות המתוקנים, אני מרגיש את החכמה. כשאור חסדים ואור חכמה מתלבשים בתוך הרצונות המתוקנים שלי, זה נקרא שאני יודע. כמו שנאמר: "וידע אדם את חווה אשתו", מתוך הקשר, מתוך החיבור.

לכן לא יעזור ללמוד מהפירושים. אני זקוק למקור החזק ביותר שמסוגל לתת לי את האור. הרי אני הוא נושא הלימוד, והחכמה כולה תתגלה בתוכי.

הרב"ש לא היה מקדיש תשומת לב רבה להסברים בזמן השיעור. הוא היה רק מסביר מעט כדי שנתחבר יותר עם הטקסט, בדרישה לאור המחזיר למוטב. היו שם שתי קבוצות: קבוצת הרב"ש וקבוצת הרב הלל. אנחנו יצאנו מהשיעור "ריקים", ואילו מתוך קבוצת הרב הלל האנשים היו יוצאים "מלאים" בהבנה. לימוד חכמת הקבלה הוא "סגולה" של האור, ולא מקור ידע. הידע מגיע עם האור. אין צורך לחשוב, האור ממלא אותך בידע לפי המידה שבה אתה משתווה אליו בהשפעה.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 16.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כדי שתיוולד מהר יותר
מה שלא נשׂיג, לא נדע בשֵם
אתם תראו ולא אף אחד אחר…

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/4XbTf

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest