דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / בורא ונברא, אור ורצון

בורא ונברא, אור ורצון

בעולם הרוחני אין זמן, תנועה ומקום ולכן לא שייכים אליו מצבים והגדרות שאופייניים לעולם שלנו. העולם הרוחני מורכב משני מרכיבים, אור וחומר (רצון). אנו לא יכולים לומר דבר על האור שנמצא במנוחה מוחלטת, מאחר שאין בו שינויים או רצונות, פרט לצורך למלא את הנברא כמה שידרוש.

באור אין דבר פרט לרצון להשפיע באופן קבוע לנברא, האור מוכן לקראתו וכדי שהנברא יתקרב ויקבלו, עליו להגיע להשתוות הצורה עמו. הנברא עובר מצבים כיוון ששינויים גדולים מתרחשים בתוך הרצון והכוונה שמרכיבים את מהותו.

במצב הראשון, הנברא רוצה לקבל הכול מהאור עד שמגלה שהוא לא יכול להמשיך לקבל מפני שבזמן הקבלה הוא מרגיש מרוחק ומנוגד לאור שגורם לו להרגשת הבושה ולכן מחליט להשפיע לאור. אך מה יוכל להשפיע כדי להיות דומה לאור? כלום. לכן הוא עושה על עצמו "צמצום א'".

כעת הנברא יכול להשתמש בכך שהאור רוצה למלא אותו ולקבל רק במידה שבה יוכל לחשוב על השפעה לו, וזו הדדיות. במידה שהנברא משפיע לאור (P1) האור ממלא אותו, ולמרות שהאור ראשון, הוא הופך להיות תלוי בנברא(P2). מצב P1, זו הכוונה שנובעת מהנברא ולמעשה קובעת הכול.

במידה שהנברא יכול להידמות לאור בכוונה להשפיע לאור, האור יכול למלא אותו ומופיעה ביניהם צורה מיוחדת של התקרבות שנקראת "דבקות". למצב הזה צריך להגיע ובו מסתכם הכול. הנברא צריך להעביר את עצמו באופן מוחלט לכוונה שהבורא ימלא אותו באור רק כדי ליהנות לבורא. הנברא "מביט למעלה" לבורא ומוסר את עצמו בנאמנות, עם הכוונה שהוא רוצה למלא אותי ואני רוצה להתמלא על ידו, אבל לוקח בחשבון רק את מה שמסב לו תענוג, שימלא אותי.

מתוך שיעור וירטואלי, 19.03.2017

 

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/V83x5

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest