דף הבית / קבלה ומדע / חושבים מדע / אקסיומות של חכמת הקבלה

אקסיומות של חכמת הקבלה

שאלה: בכל מדע יש אקסיומות שמקבלים כאמונה. מהן האקסיומות הקבליות העיקריות?

תשובתי: חכמת הקבלה, זה מדע בצורתו הטהורה. האקסיומה שלה מאוד פשוטה: יש לך חיים ואתה מתחיל לחקור את מה שגילה לפניך מקובל אחר.

לפני כמה דורות, "אדם" גילה את קיומו של כוח כללי אחד, שכולל בתוכו את כל הטבע. הוא יוצר את הטבע, מחייה אותו, מוליך אותו למטרה מסוימת בשני כיוונים: מצד אחד, הוא מעורר את האגו, שמפריד בין כל חלקי הטבע. מצד שני, מחייב את כל החלקים של הטבע להתחבר.

"אדם" השיג את המערכת הזאת ותיאר אותה בספר "רזיאל המלאך". וכל שאר המקובלים אחריו המשיכו לפתח את הרעיון הזה, בכך שחקרו אותו על עצמם. זה לא משהו עיוני, לא תיאוריה, אלא מדע מעשי נטו. מי שעובר את הניסוי הוא האדם עצמו, שמגלה את המערכת הזאת ומתאר את ההישגים שלו. לכן, בהתקדמות שלו האדם משתמש בנתונים כמו באקסיומות שאותם הוא מקבל ממקובלים, ואחר כך הוא בודק אותם על עצמו ואז כבר טוען שזו לא אקסיומה, אלא הוכחה.

שאלה: על איזה הגיון של אקסיומות נבנית העבודה בקבוצות? תוכל לתת ניתוח אטימולוגי של מילים עבריות?

תשובתי: מאחר וחכמת הקבלה היא מדע מעשי, המדענים לא עוסקים בניתוח אטימולוגי, הוא לא מעניין אותם.

שפת חכמת הקבלה זו העברית, שהופיעה כתוצאה מגילוי של אדם. לכן ביסודה של השפה העברית נמצאים שורשים רוחניים. בעזרת כתיבת אותיות לפי ווקטורים: אופקי, אנכי ואחרים, אנחנו יכולים להבין את המשמעות הפנימית של כל אות. כל אות מהווה סימן.

במה שנוגע לאקסיומות, אז עבור מקובל יש אחת: קיים אגו שאותו אני חוקר על עצמי, וקיים הכוח העליון שאותו אני יכול למשוך, כדי לנהל את הטבע האגואיסטי שלי. לשם כך אני צריך לרצות, שהכוח הזה יתגלה וישלוט בתוכי, למעלה מהאגו שלי.

על פי חכמת הקבלה הכוח העליון בפני עצמו זו תכונת ההשפעה, תכונת הקשר. לאחר חטאו של אדם, כלומר שבירתה של הנשמה הכללית להמון נשמות – בני אדם, אנחנו נולדים בכוונה מנותקים לחלוטין זה מזה.

אם אנחנו משתדלים בקבוצה להתאסף פנימית בהשתוקקות שלנו להכרת הטבע היחיד, כדי להשיג אותו על עצמנו, כמו במעבדה, אז לפי הנחיות של מקובלים אנחנו מתחברים בעשירייה בכזאת צורה, שכל הדחפים שלנו להשגת הכוח העליון מתמזגים לאחד. בכך שאנחנו עולים מעל הרצונות האגואיסטיים שמפרידים בינינו, אנחנו משתדלים למצוא יחד את הכוח העליון.

הוא מתגלה לנו בהדרגה יותר ויותר, והופך להיות מובן יותר. הוא מתגלה בנו, תחילה מבחינה שכלית ואחר כך מבחינה רגשית, באופן כזה אנחנו משיגים מצב של גילוי.

עם זאת, אנחנו מרגישים שאנו מהווים אחד יחיד שלם שמורכב מההשתוקקויות הרוחניות שלנו. וביחיד השלם הזה מתגלים קשרים, שאת הצטברותם יחד אנחנו מכנים הבורא או הכוח העליון.

מתוך שיעור בשפה הרוסית: 4.2.2018

 

לינק מקוצר למאמר: http://laitman.co.il/MJlN2

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest