במקומון האינטרנטי של העיר פתח-תקוה פורסמה כתבה על הרבנים המשפיעים ביותר בעיר: "הרב מיכאל לייטמן עומד מאחורי מפעל הקבלה הגדול והמרשים שבעיר".

mynet-pt-15-10-2014-laitman-m

שייך לקטגוריה: פרסומים חדשים
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

אוטומטית או במודעות?

פורסם: 19.10.14, 15:42

שאלה: אנחנו מבינים, שתהליך ההתקדמות שלנו הופך ליותר ויותר יעיל, אבל, יחד עם זה, יותר ויותר נוקשה, בלשון המעטה. איך אפשר להוסיף לזה שמחה והודיה, כדי שאלו לא תהיינה רק מילים? מאיפה לוקחים התפעלות והתרוממות רוח, על אף שהאירועים יכולים להיות לא כל כך נעימים?

תשובתי: שמחה נובעת מתוך הבנה שכל זה מהבורא, הכול למען ההתקדמות שלנו, כדי שאנחנו יחד עם הקבוצה נביא את עצמנו לגוף אחד משותף, שנקרא נשמה. כי בכל מקרה האנושות מתקדמת קדימה, רק באופן לא הכרתי, ואילו אנחנו מתקדמים באופן הכרתי. בזה כל ההבדל, אמנם זהו הבדל עצום.

תתארו לעצמכם גוף שעובד באופן אוטומטי, מפני שבכל רגע מעבירים אותו לתנאים חדשים, והשׂכל, שלא עובד בצורה אוטומטית, אלא באופן הכרתי, מגיב, מברר ומחליט כיצד לפעול.

תסתכלו על האנשים שמסביבכם, כיצד הם נאבקים על הקיום שלהם, בכך שמבצעים באופן לא מודע את תוכנית הבריאה. הקצב של עבודתם הוא קטן, עם סָף נמוך, נמשך זמן רב, עד שיקרה בהם משהו. אבל בזמנינו התדירות הזאת גְדֵלה.

ואילו לנו ניתנה מערכת אחרת לגמרי, מערכת של השתתפות הכרתית בשינוי שלנו. העיקר זה להיכלל בזה, כי אנחנו מתגברים על כל מיני בעיות, ולנו הרבה יותר קשה להתגבר עליהן מאשר לאדם רגיל, מפני שהבעיות האלה נראות לנו חסרות טעם, שאין בהן צורך, כהפרעות, ושעדיף היה לעסוק במשהו אחר.

בדרך כלל האדם יודע שאלה הם החיים, ואין הוא יכול לעשות כאן משהו. ואילו בשבילנו אלה הם לא חיים, כמו שזה לא חיים כל מה שנמצא בעולם הזה. אבל, מצד שני, ניתנה לנו הזדמנות להסתכל על זה מדָרגה יותר גבוהה, בכך שמבינים שהעולם שלנו ניתן כדי שאני אפעיל את הכוונה שלי: אני מבצע את הפעולות הללו, מתגבר על ההפרעות, אבל מתוך כוונה שבזה אני נכנס למצב גבוה יותר, למערכת העליונה.

לאורך שנים רבות מקובלים עמלו קשה כדי להרוויח פת לחם. בעל הסולם עבד בבניין. בבני ברק עד היום נשמר בניין שהוא השתתף בבנייתו. הרב"ש עבד בסלילת כבישים, אחר כך בתור סנדלר, החליף הרבה מקצועות, לפני שלקראת סוף חייו החל לעבוד כפקיד באיזה מוסד.

החיים של המקובלים היו מאוד קשים, אבל הם לא ברחו מזה. העיקר, שיחד עם זה, הם יכלו להמשיך לעבוד באופן הכרתי למען הבורא, להתקדם אליו, דרך אגב, הודות למצבים הנוראיים הללו.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 08.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
בתהודה עם המערכת הכללית
במהירות המרבית
אל תתנגד לשינויים

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כוונה, קבוצה, תפקיד ישראל
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

מבוכי המודעות

פורסם: 19.10.14, 15:33

כנס בסנט פטרבורג. סדנה מס' 1.

שאלה: בהשתוקקות לאחרים, אני מבקש מהבורא לעזור לי לחשוב עליהם. הוא עוזר לי, והנה אנחנו בתנועה אחת סוגרים את המשולש. באיזו צורה עליי לבקש מהבורא לחשוב על האחרים? כיצד עליי לעצב את הבקשה הזאת?

תשובתי: הדאגה שלכם לאחרים צריכה לומר לכם כיצד לעצב פנייה כזאת. במה אתם יכולים לעזור לאחרים? באילו תכונות טובות?

אנחנו מתחבקים, תומכים זה בזה, אבל באופן פנימי, אם נברר, אז אין לנו מה לתת זה לזה. אנחנו רואים, שמילות העידוד שאנחנו אומרים זה לזה, אינן עוזרות. גם עזרה הדדית אינה עוזרת. הסעודות וכל מיני האירועים גם כן אינם נותנים שום דבר, אם נאמר, בינינו, הכול חסר תועלת.

זה רק נותן לנו אפשרות להתאכזב מכוחות עצמנו כדי שאנחנו נזדקק לבורא. וכאשר אני מרגיש צורך בו דווקא בגלל סיבת אפיסת הכוחות שלי, חוסר ההבנה, אובדן העצות, אז אני מתחיל סוף סוף לתפוס את עצמי כנברא ואותו כבורא.

רק אז מתעוררת בי בקשה דחופה אליו, פנייה, דרישה, כמו לילד קטן שדורש משהו מהוריו. מצב כזה נקרא "ניצחוני בניי", מפני שבקשה נכונה, דרישה נכונה משמחת את הבורא, עושה לו נחת רוח.

באופן כזה הוא מתגלה בנו. לכן, שיתוף פעולה הדדי נכון בינינו צריך להביא אותנו לנחיצות לעבוד עם הכוח העליון של הטבע.

מתוך סדנה מס' 1 בכנס בסנט פטרבורג, 19.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
איך לחייב את הבורא לעזור לנו?
בואו נבקש כולנו יחד!
בקשה להצלה

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

מרצון למחשבה

פורסם: 19.10.14, 15:25

כנס בסנט פטרבורג. סדנה מס' 1.

שאלה: לאורך שנים רבות אנחנו מדברים על ה"נקודה שבלב". ועכשיו אנחנו התחלנו לדבר על הנקודה שבשׂכל. מה זה?

תשובתי: "הנקודה שבלב" ו"הנקודה השכלית", אלה הן שתי נקודות או שתי תכונות, שבעזרתן אני מרגיש, מודד, בודק את המצב שלי, את הכוונה שלי.

הרצון קיים בצורה של נקודה, והמחשבה תמיד נמצאת ליד הרצון. כאשר בתוך הרצון שלי אני מרגיש משהו, אז באופן טבעי מופיעה מחשבה שמחברת את המצב הנוכחי שלי עם אותו המצב שאני רוצה להשיג. בפער בין הרצוי והמורגש נולדת המחשבה.

לכן, ככל שהמרחק אצלנו בין המצב הרצוי והמצב ההתחלתי הוא גדול יותר, כך המחשבה שלנו הופכת לפעילה יותר. ואם אנחנו נותנים לאדם הכול, אז לא רק הרצון נאבד אצלו, אלא גם המחשבה מפסיקה לעבוד, הוא הופך להיות אטום.

לכן המחשבה מופיעה רק כאשר מופיעה הרגשת ריקנות ברצון, חוסר. המחשבה, היא נגזרת מהרצון. הרצון הוא ראשוני, המחשבה היא משנית. שתי הקטגוריות הללו חייבות להתקיים בכל אדם, וחייבים לפתח אותן בו זמנית כדי להגיע למטרה.

ואת המטרה אנחנו מתארים לעצמנו בצורה של מצב ברור של הקבוצה. העניין הוא, ש"מטרה רוחנית", זה משהו לא מובן, מרחף באוויר. אנחנו צריכים לתאר אותה לעצמנו בצורת חומר של המצב הרוחני. זהו קשר הדדי מלא בינינו, כאשר כולנו מאוחדים, נמצאים בדאגה הדדית קבועה זה לזה, כאשר בינינו זורם הכוח העליון שממלא, מחבר וקושר אותנו.

במילים אחרות, הבורא ממלא את אותה רשת של רצונות שאנחנו יצרנו, אותה יראה הדדית שלנו. אז אפשר לקרוא למצב הזה "רוחני".

לכן תחילה אנחנו צריכים לתאר לעצמנו את אותו המצב שבו אנחנו נמצאים, ואת אותו המצב שרוצים להשיג. ולאחר שאנחנו מרגישים את זה בצורה ברורה, אנחנו מתארים לעצמנו את הפער ביניהם בצורה של מחשבה סופית: "איך אנחנו משיגים את המצב הרצוי".

כך אנחנו פועלים, מרצון למחשבה, ממחשבה לתפילה, לבקשה ולמימושה.

מתוך סדנה מס' 1 בכנס בסנט פטרבורג, 19.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הכרת הבורא נקרא מחשבה
הכול במחשבה יתברר
מה זאת מחשבה?

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כוונה
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

הדאגה העיקרית

פורסם: 19.10.14, 15:17

כנס בסנט פטרבורג. סדנה מס' 1.

שאלה: האם אפשר להניח, שהחיבור של היראה המשותפת שלנו, של הפחדים המשותפים שלנו לפחד אחד ויחיד, יוצר את הבורא בינינו?

תשובתי: הפחדים שלנו, אפילו נכון יותר לומר, הדאגות, אינם יוצרים את הבורא, אלא את התנאי המוקדם להתגלותו.

אנחנו מכנים את הפחד כדאגה לקיום הגשמי שלנו, ודאגה, זה מצב שהוא למעלה מהחיים הפיזיים שלנו, כאשר אני נמצא ביראה, האם תהיה לי ההזדמנות להתקיים בתכונת ההשפעה. הדאגה שלי אפילו לא על זה, כי גם היא במשהו אגואיסטית, אלא על כך, שהיראה שלי תשמש כאפשרות של מעבר האור דרכי לאחרים, כמו דרך ערוץ שידור.

הדאגה, האם אני אוכל להיות המעביר של האור לכל השאר, זו היראה הנכונה. אם האדם כל הזמן מתאר לעצמו הכול בצורה כזאת, אז הוא כבר מתקרב למצב הטוב, בכך שמתחבר עם האחרים בכוונה אחת. ואז יש לנו אפשרות להפוך להיות ערוץ רחב להעברת האור, כלי, שבו אנחנו נגלה את הבורא.

לכן, אני כל הזמן נמצא ביראה, האם אני אוכל להעביר דרכי את כל אותו הטוב, את כל אותו התיקון שהבורא רוצה לבצע בכל האנושות. אני רוצה להוות רק אמצעי לתנועת כוח התיקון לאחרים.

מתוך סדנה מס' 1 בכנס בסנט פטרבורג, 19.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
המדד להשתוות לבורא
פחד שמחליף את כל הפחדים
היראה העיקרית

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

ביטוי של אהבה לצפייה/האזנה: MP3 | MP4 להורדה: MP3 | MP4
דאגה לבורא
לצפייה/האזנה: MP3 | MP4 להורדה: MP3 | MP4
איך להגיב לבורא?
לצפייה/האזנה: MP3 | MP4 להורדה: MP3 | MP4
למה הבורא עשה לי?
לצפייה/האזנה: MP3 | MP4 להורדה: MP3 | MP4
לזרז את הזמנים
לצפייה/האזנה: MP3 | MP4 להורדה: MP3 | MP4
תפילה נכונה
לצפייה/האזנה: MP3 | MP4 להורדה: MP3 | MP4
שייך לקטגוריה: שיעור הקבלה היומי
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

כנס בסנט פטרבורג. סדנה מס' 1.

שאלה: איך להעביר יראה מחשבתית מלאכותית, ליראה רגשית?

תשובתי: אפשר לעשות זאת על ידי התעמקות החשיבה, ברגשות. אם אני נמצא בקרב החברים וכל הזמן מקשיב להם, מתעמק אל תוך המילים שלהם, משתדל לשוט על גלי המחשבות שלהם, אז אני סופג מהם את התכונות והרגשות שלהם.

אפילו שאצלי בפנים הכול מת, אבל כתוצאה מהשפעה הדדית כזאת מתחילות להופיע אצלי הרגשות עצמיות שלי.

אם האדם מלכתחילה מלא, זה לא טוב. המצב הנכון ביותר, זה כאשר אתה ריק, אין לך כלום, אפילו רצון קטנטן ביותר. אתה הגעת באופן מכאני לקבוצה ומתחיל את העבודה על עצמך מנקודה רדומה לחלוטין, ממצב ריקני לחלוטין.

אבל לא כדאי בכוונה לשקוע במצב כזה ולהצטער שאתה לא נמצא בו. תלמד לעבוד על רצונות זרים ולהביא את עצמך עד למצב של יראה, בכך שאתה סופג הרגשות של החברים שלך. זה מאוד טוב.

אם אתה לא מסוגל, אז תשקיע איזה שהם מאמצים עבור האחרים, תנסה לעשות משהו פיזי, או סתם תדבר עם החברים, כדי שהם איך שהוא יעוררו אותך ויתנו לך השראה.

מתוך סדנה מס' 1 בכנס בסנט פטרבורג, 19.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מרצון למחשבה
הרצון המשותף עושה אותנו חברים
להבין את החבר

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, קבוצה
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

תרופה נגד עצלות

פורסם: 19.10.14, 14:58

כנס בסנט פטרבורג. שיעור מס' 2.

שאלה: לעיתים קרובות אני רוצה, במקום לעשות מאמץ, להניח הכול הצידה.

תשובתי: זוהי קליפה, נחש, שיושב בתוכך וכל הזמן משכנע אותך: " לא נורא, נחכה". הוא נקרא "עצלות".

מצב כזה יכול להימשך אלפי שנים! לכן צריך לשכנע את החברים, שהם תמיד ייקחו אותך לכל האירועים, מבלי לשים לב לתירוצים שלך. אתה לא יכול, לא רוצה לצאת להפצה או להגיע לישיבת חברים. התעייפת מאוד, משהו כואב לך, יש כדורגל בטלוויזיה או דברים אחרים. צריך לשכנע את החברים, שלא ישמעו בקולך ויוציאו אותך מה"מלונה" שלך שלתוכה אתה מנסה לדחוף את עצמך. רק כך אתה ניצל!

אין שום אפשרות אחרת להוציא אותך מהמצב הזה, חוץ מהשפעת הסביבה! כך זה נעשה בכוונה, מפני שדווקא בקשר עם הסביבה אתה מתקן את עצמך.

יתנו לך כל מיני הזדמנויות לברוח ממאמצים רוחניים, מניצחון! הוא נמצא כאן, לידך, ואילו אתה אומר: "בפעם הבאה, מחר בערב, בטוח...". ואתה שוב שוכח.

ההצלחה אפשרית רק אם אתה תשכנע את החברים לחייב אותך להוציא אותך בכוח מהעצלות שלך.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס בסנט פטרבורג, 19.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מכונת פלאים
ביחד קל לעבוד, ולבד קל להרוג את הזמן
לעזור לקום פעמיים

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

אישי או משותף?

פורסם: 19.10.14, 14:51

כנס בסנט פטרבורג. סדנה מס' 1.

שאלה: איך צריך לעורר בצורה נכונה את היראה, האם מתוך מרכז הקבוצה או מעצמי, כאדם פרטי?

תשובתי: אני יכול לעורר את הקבוצה, אבל לא כאדם רוחני, אלא כאדם יחיד פיזי-אגואיסטי. אבל אם אני מתמזג עם הקבוצה, אז אני כבר מהווה אלמנט (פריט) רוחני, כי הקבוצה זה גוף רוחני ודרכה אפשר להשפיע על הסביבה בדרגה הבאה.

אתה רוצה לעלות לדרגה יותר גבוהה? זה אפשרי רק דרך "עשירייה"!

ובדרגה הבאה, כאשר אתה תחבר עשר עשיריות לאחת, אתה תעבוד בדרגה של מאה. וכן הלאה. כך מסודרת המערכת. מה גם, שהיא עובדת לעומק ולא לרוחב, כלומר לתוך התעמקות משותפת. אנחנו צריכים לשים לב לזה וכל הזמן לשאוף לאיכות של החיבור שלנו. זה מאוד חשוב.

מתוך סדנה מס' 1 בכנס בסנט פטרבורג, 19.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
שוויון בקבוצה זה צורך קיומי
נתמוסס זה בזה
מעגלי החיים

שייך לקטגוריה: "עשיריות", התפתחות רוחנית, קבוצה
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

חיים חדשים - 276

פורסם: 19.10.14, 9:33

תוכנית הטלוויזיה "חיים חדשים" בנושא "הורות ומשפחה: מוח גברי ומוח נשי", חלק א'.

להורדת התוכנית: video.gifWMV וידאו | audio.gifMP3 אודיו | MP4 וידאו

תוכניות קודמות:
חיים חדשים - 275
חיים חדשים - 274
חיים חדשים - 273

שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, על זוגיות, ראיונות, פגישות
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

שיעור הקבלה היומי 19.10.14

פורסם: 19.10.14, 8:13
חלק א': "כתבי הרב"ש", כרך א' (עם' 634), מאמרי "שלבי הסולם", שנת 1988 (תשמ"ח), מאמר י"ב "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'"
לצפייה/האזנה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו להורדה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו
חלק ב': "זוהר לעם", כרך א' "הקדמות" (עמ' 357), מאמר "המצווה החמישית", פסקה 215
לצפייה/האזנה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו להורדה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו
חלק ג': "תלמוד עשר הספירות", כרך ו', חלק ט"ז, "אור פנימי" (דף א' תתקי"ד), אות מ"ח
לצפייה/האזנה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו להורדה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו
חלק ד': "כתבי בעל הסולם" (עמ' 410), מאמר "השלום"
לצפייה/האזנה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו להורדה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו
שייך לקטגוריה: זוהר, לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי, שיעורים והרצאות
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

דחף לתיקון הרשת

פורסם: 17.10.14, 12:28

שאלה: החבר החולה שלנו מהווה איזה גורם מעורר, כדי שאנחנו נתאחד בקשר של קורי עכביש רשתי. מה יכול להפוך לכזה גורם מעורר בחיי היומיום, כאשר אנחנו שוקעים בלימוד ואפילו בהפצה פעילה, אבל כל זה בהדרגה הופך לשגרה?

תשובתי: אנחנו צריכים כל הזמן להיות מקושרים בינינו ולהבין, שדווקא בזה שמרגישים את קורי העכביש של הקשר, הנקודות שלנו שנמצאות בקשרים של המערכת הזאת הכרחיות רק כדי לבטל את עצמנו למען כל קורי העכביש הרשתי, למען האיחוד שלנו.

כי קורי העכביש, זו תכונת ההשפעה, והקשרים (הצמתים הקטנים) שבהם אנחנו נמצאים, זה הכדורים האגואיסטיים שלנו. לכן כל העבודה מכוונת מחוץ לנו, כלומר מתממשת בקורי העכביש עצמם.

איך אנחנו יכולים לעורר את עצמנו? – ככלל, האמצעי הכי פורה ויעיל זה ההפצה. אז אתה מזמין על עצמך רצונות לא מתוקנים ולגמרי חדשים ומנסה לעבוד עבורם.

תתאר לעצמך, שבהימצאך בקורי העכביש האלה, אתה התקשרת עם עוד כמה "קשרים", שעובדים בצורה לא נכונה: בולעים אנרגיה, מבלי לתת אותה לאחרים, נמצאים במצבים מבולבלים. אתה משתדל לקחת את הרצונות והכוונות שלהם ובאופן כלשהו להתאים, לתקן, לעזור להתקרב להכרה של המשימה שלהם.

בזה אתה מבצע עבודה מועילה עבור כל המערכת. על ידי ההשתתפות שלך אתה כביכול מאזן את העבודה הלא נכונה של שאר החלקים ויוצר קשרים נוספים בינך לבין אותם האנשים שחיברת לעצמך.

לכן אני תמיד אומר, שההפצה שלנו, זה דחף ותמריץ גדול מאוד לתיקון הרשת.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 08.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הבראת פריט של המערכת הכללית
סימנים של עבודה איכותית
בתהודה עם המערכת הכללית

שייך לקטגוריה: הפצה, התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

הסתר הקודם לגילוי

פורסם: 17.10.14, 12:19

חסר לנו רק דבר אחד – צורך לגלות בכל מצב ש"אין עוד מלבדו", מלבד הבורא. תחילה אני שואל את השאלה הזאת באופן מופשט לחלוטין, רק מפני שקראתי זאת בספר. אך לאחר מכן, הוא מתקרב אליי יותר ויותר: אני רואה ש"אין עוד מלבדו" בכל מה שקורה סביבי, בכל האנשים שפגשתי ובכל האירועים. מאחוריהם מסתתר הבורא ולא אף אחד אחר.

"אין עוד מלבדו" במחשבות שלי, הרי זה הוא שהכניס לתוכי את כל ההרהורים הללו, אני רק מרגיש אותם. ובאופן שבו אני מרגיש אותם ואיך שאני מגיב עליהם, גם כן "אין עוד מלבדו".

האם אני מחליט איך להגיב? האם בתגובה שלי יש משהו מעצמי או רק "אין עוד מלבדו"? כאשר אני פותח את השאלות האלה יותר לעומק, אני מגיע לדביקות עמו.

אם באמת "אין עוד מלבדו", בכל מצב, בכל מקום, בכל מחשבה, בכל החלטה ופעולה שהן לכאורה שלי, סימן שהכול נקבע על ידי הבורא. למעשה, אני רק מבחין שהוא מחליט הכול, ולי ישנה נקודה אחת בלבד שממנה אני יכול לקבוע שהבורא פועל בכל מקום ובכל דבר. כך אני מגלה שאני דבוק בו לגמרי.

השאיפה להיות תמיד ב"אין עוד מלבדו", במוח ובלב, מביאה אותנו לדביקות בבורא. לא נדרש יותר כלום, זה העיקר. צריכים רק להרגיל את עצמנו ליחס כזה בכל חיי היומיום.

כיצד לעבוד עם ההסתרה, עם זה שישנו "אני", ישנו הכוח העליון, וישנה הסתרה בינינו? כיצד עליי להתייחס להסתרה הזו?

למעשה, ההסתרה נובעת מהרצונות שלי שנועדו לגלות את הבורא. אם הם לא היו מיועדים לכך, אז לא הייתי מרגיש בהם הסתרה. לא הייתי מרגיש בכלל שהם שייכים לבורא.

ישנה בתוכי כמות גדולה של רצונות שרדומים עכשיו ולא מביעים את עצמם בשום אופן. אך באותם הרצונות שאני מרגיש בהם במודע את ההסתר של הבורא, יש לי הזדמנות לגלות אותו בהם לפני השאר בתנאי שאני עובד עמם נכון. הסתר הוא מצב שקודם לגילוי.

יוצא, שההסתר העיקרי הוא על העיקרון עצמו: "אין עוד מלבדו", מה שמחייב אותי לשייך את הפעולות לעצמי או לאחרים. בהתאם לכך אני מחלק את המציאות לעצמי ולעולם הסובב.

ואם הייתי משייך לבורא את כל הפעולות בשכל ובעולם הדומם, הצומח, החי והאנושי שסובב אותי, אז הייתי מרגיש את השכינה המתוקנת. רק הנקודה שממנה אני רואה שהכול מתבצע על ידי הבורא, נקראת נקודת ה"צמצום", נקודת ה"אני".

ללא הנקודה הזו, אין נברא. כל השאר חוץ ממנה שייך לבורא. אם אני רואה בתוכי ש"אין עוד מלבדו" וגם סביבי "אין עוד מלבדו", אז אני מגלה שבאמת "אין עוד מלבדו". זה ממש לא קשה, צריך רק לחזק אחד את השני בכוונה זו. אם אתם מסכימים, אז בואו נחתום חוזה ערבות הדדית. לא צריך יותר כלום.

העיקרון הזה, "אין עוד מלבדו", הוא הדבר היחידי שצריך לממש. אנחנו מבצעים הרבה פעולות בעולם הזה, אך כל זה רק בכדי לעזור לנו להחזיק את הכוונה הזאת, "אין עוד מלבדו", בכל מה שנעשה. חוץ מזה לא צריך כלום.

מתוך סדנה, 06.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
למה קשה לזכור, שאין עוד מלבדו
ללכת לשוק כדי לקנות דבקות עם הבורא
טנגו בשניים עם הבורא

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כוונה, ערבות
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

אגו, שסחוט כמו מיץ מלימון

פורסם: 17.10.14, 12:09

לפני כמה שנים, אם היית שומע ממני על הרוע של האגו, היית חושב שאני פשוט מטיף לך מוסר. עכשיו, כאשר נוצר בינינו קשר, אז ההרגשה הזאת של התלות באגו שלך נמסרת לך. עוד מעט אתה תתחיל להרגיש שממש נמאס לך להיות עבד של פרעה ולשרת אותו.

אחר כך יתחילו הנבואות וההליכות, כמו למשה: "בוא אל פרעה", ובהמשך הכול יתקיים בדיוק כמו בסיפור. אתה תרגיש איך פרעה לוחץ על עָם ישראל, מעמיס עליו יותר ויותר עבודה, האגו מביא לך רע, החיים האלה עוברים ללא תועלת. כל הפירות מעבודתך הולכים לפרעה, הכול נבלע בו. וכמה שלא תנסה לתקן משהו, לא ייצא לך מזה כלום.

בעיקרון, היית רוצה קצת להחיות ולשמח את הנשמה שלך, אבל כלום לא מסתדר. עוד מעט המשבר יופיע בכל מקום, גם באמריקה וגם באירופה. אבל אפשר לא להגיע עד למצב כזה, אלא לעשות את כל הבירורים ברגש ובשׂכל, ולא בחומר הגס. הבעיה היא בזה, שאנשים לא שומעים לאזהרות.

אפשר לצאת מהאגו מבלי לחכות למכות מצרים, על ידי זה שמפתחים רגש ושׂכל. אבל בכל מקרה, זה לוקח זמן, ואז עוברים עליך לא מעט גלים, כי אי אפשר על ידי גל אחד, בפעם אחת, להתגבר על האגו. גל אחד גדול היה מטביע אותך, ולכן מחלקים אותו לכמה גלים קטנים.

כאן נדרשת סבלנות, אבל סבלנות נקרא, שצריך להצטייד בכל האמצעים שעומדים לרשותך: חיבור עם החברים, עם המורה, יחד עם לימוד והפצה. כך אפשר לזרז בצורה חזקה מאוד את הזמן.

שאלה: זה נורא לגלות שמישהו כל הזמן דופק ומכה אותך, ואתה אפילו לא מרגיש שהאגו חי בך כחלק ממך עצמך. למה לא נותנים לנו לראות אותו, כדי לבקש להשתחרר ממנו?

תשובתי: אתה תבקש, אבל זה לא יעזור לך, כי זו תהיה בקשה אגואיסטית. אתה רוצה לראות את המנוול הזה שמרמה אותך כל החיים שלך ולהרוס אותו? אבל זה יצליח רק כאשר אתה תבקש את זה כדי להגיע לבורא. אז יראו לך את המנוול הזה, אחרת לא.

משה, "הנקודה שבלב", צריכה לבוא אל פרעה ולסגור איתו את החשבון. אחרת, אתה פועל למען התועלת שלך, בכך שרוצה להיפטר מהעבודה הקשה, ממי שמרמה אותך.

דרוש חומר תגובה, כמו בניסוי כימי, שמאפשר לבדוק את ההרכב, בכך שמסנן, מפריד אותו לכמה מרכיבים. אם אתה רוצה לגלות ולראות את האמת במצרים, אז זה אפשרי, רק בכך שתשתדל להפוך לאחד שלם עם הקבוצה. אז אתה תתחיל להרגיש, מה זה נקרא ללכת נגד פרעה. כבר במצרים תופיע אצלך כזאת תגובה או מכשיר, שיאפשר להבדיל ולהבהיר איפה פרעה ואיפה מה שלמעלה ממנו.

כי אתה אף פעם לא עובד ישירות כלפי הבורא. במצרים זה בכלל בלתי אפשרי. לכן אתה עובד ביחס לקבוצה, שנקראת "עָם ישראל". תתחיל לחבר את כל החברים שלך במצרים, שכך נקרא היום כל העולם הזה. ואז אתה תראה איפה כוח ה"קליפה" ואיפה ה"קדושה", איפה פרעה ואיפה לא.

כל מה שמפריע לאיחוד, זה פרעה. כך אתה תגלה אותו יותר ויותר, עד לעשר מכות מצרים. וכל המכות האלה שייכות לחיבור המתגבר. ובסופו של דבר אתה תבין, שאתה חייב לצאת ממצרים.

אבל זה אפשרי רק על ידי כזה חיבור, כאשר אתה סוחט מהקבוצה את כל הפרעה, כמו מיץ מלימון. כל האגו נוטף החוצה ונשארת רק הקבוצה. אז הקבוצה הזאת חייבת להתמלא בכוח ההשפעה, דבר שאי אפשר לעשותו במצרים, ולכן היא יוצאת ממנה.

כל העבודה נעשית רק על החיבור. אי אפשר לעבוד ישירות נגד פרעה, אתה רק מזמין עליו מכות על ידי החיבור עם החברים. עשר מכות תואמות לעשר ספירות. בכך שאתה עולה יותר ויותר גבוה מספירה לספירה, לעוצמת חיבור יותר ויותר גדולה, אתה מזמין את האור העליון שפועל ומשפיע על פרעה ומסנן את האגו.

מתוך שיעור לחג הסוכות, 08.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
אחיזתו החזקה של פרעה
רק תגיד, מה אתה רוצה?!
הפרעה שלי הוא שסובל

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, קבוצה, שיעור הקבלה היומי
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

אוייב מסוג חדש (קליפ)

פורסם: 17.10.14, 11:50

קטע מתוך תוכנית הטלוויזיה "חיים חדשים" בנושא "תקווה לישראל: מאי ודאות לבטחון ויציבות" (שיחה מס' 427).

מה אפיין את האוייב של ישראל במלחמה האחרונה ומה אפשר ללמוד מזה?

לתוכנית שלמה: "חיים חדשים - 427"

שייך לקטגוריה: ישראל היום, ראיונות, פגישות
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר
עמוד 1 מתוך 1,8511234567עמוד אחרון »