שיעור הקבלה היומי 19.12.14

פורסם: 19.12.14, 7:06
חלק א': "כתבי הרב"ש", כרך א' (עמ' 101), מאמרי "שלבי הסולם", שנת 1985 (תשמ"ה), מאמר י"ג "מעוז צור ישועתי"
לצפייה/האזנה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו להורדה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו
חלק ב': "זוהר לעם", כרך י"ב "קטעים נבחרים" (עמ' 52), קטעים על "אהבת חברים"
לצפייה/האזנה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו להורדה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו
חלק ג': "כתבי בעל הסולם" (עמ' 154), מאמר "הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה"
לצפייה/האזנה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו להורדה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו
חלק ד': קטעים נבחרים בנושא "חנוכה על פי חכמת הקבלה"
לצפייה/האזנה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו להורדה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו
שייך לקטגוריה: זוהר, חגים ומועדים, לימוד חכמת הקבלה, שיעור הקבלה היומי, שיעורים והרצאות
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

שיעור ערב 18.12.14

פורסם: 19.12.14, 6:29
"תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ו', "אור פנימי" (דף שפ"ט), אות א' "עשר הספירות של עולם הנקודים"
לצפייה/האזנה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו להורדה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו
שייך לקטגוריה: שיעורים והרצאות
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

שייך לקטגוריה: שיעור הקבלה היומי
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

תיקון רוחני

פורסם: 18.12.14, 18:19

"ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "קדשים", פרק י"ט פסוק כ').

התורה מדברת על רצון ("מלכות"), שעדיין לא מתוקן. החלק המשפיע (איש, זכר) והחלק המקבל (אישה, נקבה) נמצאים ביניהם בכזה מצב, כאשר הרצון עדיין לא חופשי, אין בו לא "צמצום" משלו ולא "מסך" משלו. ואילו החלק הזכרי חופשי ורוצה לעבוד עם הרצון הזה, על אף שהוא עדיין לא מתוקן.

לכן הבעיה היא לא בחלק הנשי, אלא בחלק הזכרי, שמתחיל לעבוד בעל מנת להשפיע עם "מלכות" שעדיין לא מתוקנת. זה לא נכון.

אם הפעולה בכל זאת נעשתה ומתגלה שהרצון אינו מתוקן במלואו, אז מביאים אותו לכוהן, מפני ששני החלקים צריכים לעלות גבוה יותר, למדרגה הבאה.

"והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם: וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "קדשים", פרק י"ט פסוקים כ"א-כ"ב).

את מה שחסר לחלק הנקבי, ל"מלכות", כדי להתחבר בצורה נכונה עם תשע הספירות הראשונות ולקבל את כל האור בעל מנת להשפיע, החלק הזכרי צריך להוסיף ולהעלות לתכונת ה"בינה".

בכל שלב של תיקון האדם, עורבת לו סכנה לבצע פעולה לא נכונה, והוא צריך לחקור באופן פנימי, ולברר, האם הוא יכול לראות את עצמו בצורה נכונה: עם אֵילו רצונות הוא עובד, האם הם לא נמצאים במצב חופשי. ואם הוא מתחיל לקבל איזה שהם מילויים, אז האם הוא לא יהפוך בזה שוב לעבד? אי אפשר למעשה לצפות לזה מראש.

בתורה בוחנים לחלוטין את כל המקרים שיכול להיות להם מקום. אין בזה שום דבר נורא, מפני שהתיקון תמיד נעשה בדרגה הבאה, ב"פרצוף" השלישי העליון. כלומר, התיקון הרוחני כולל את החלק הזכרי, החלק הנקבי ואת הפרצוף העליון, הכוהן.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 09.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הבחנות דקות של עלייה רוחנית
והיה המזבח קדש קדשים
הדיבר "לא תנאף"

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

לחיים יש המשך!

פורסם: 18.12.14, 18:14

שאלה: מה אנחנו צריכים לתקן במציאות שלנו?

תשובתי: נברא, זה רצון לקבל שנמצא מחוץ לבורא, מחוץ לרצון להשפיע. אנחנו בכוונה בנויים בכזאת צורה, כדי שנוכל לגלות את החיסרון של המצב שלנו, את התלות ברצון להשפיע, את המוגבלות שלו, ומגלים שלא יכולים להתקיים אף לא רגע אחד מבלי שנידבק לרצון להשפיע.

המוגבלות הזאת מעוררת אותנו להשתוקק להכיר ולהשיג את הרצון להשפיע ולהיות כמוהו. כי אנחנו מגלים חוסר שלמות של המצב שלנו, את הנחיצות התמידית במשהו, תלות ומוגבלות מלאה. כל עוד אנחנו מקבלים אור, אנחנו מרגישים בתוכנו חיים, אבל ברגע שמפסיקים לקבל אור, אנחנו מרגישים יותר ויותר רע, עד שמרגישים את המוות.

אם אנחנו מפסיקים לקבל את כוח ההשפעה בדרגת חי, אז הגוף שלי מת. אנחנו פשוט תלויים לגמרי בכוח ההשפעה. הגירוי הזה מביא אותנו לדרישה לגלות את הכוח היותר עליון הזה בדרגת חי: לברר, במי תלוי הגוף הבהמי שלנו?

כך אנחנו מגלים, שהגוף הבהמי, דרגת החי, תלויה בדרגה יותר עליונה, ואז אנחנו מתחילים לחפש את כוח ההשפעה הזה.

במשך כל ההיסטוריה האנושות מתפתחת, ונדמה לנו שההתפתחות הזאת מובילה אותנו למשהו טוב, למצב יותר טוב. זה לא נכון. ההתפתחות שלנו נועדה להביא אותנו למסקנה על המוגבלות שלנו. ככל שאנחנו מתפתחים, כך אנחנו מרגישים את עצמנו יותר מוגבלים, נבזיים, פגומים מכל הצדדים, בכל האבחנות. וזה מביא אותו לנחיצות להשיג איזה שהוא מצב שהוא למעלה ממני, למדרגה הבאה שמעליי, במי אני תלוי עכשיו.

לכן אדם שמגיע לחכמת הקבלה, שואל: "מה הטעם בחיי?". השאלה הזאת דוחפת אותו קדימה ומחייבת אותו לברר, "בשביל מה אני חי?", "למה אני חי?", "מהו סוד החיים, מהות החיים?", יש לו כל טוב בחיים הגשמיים, אבל אם לחיים אין שום מטרה, תועלת, אז בשביל מה אני צריך לחיות?

לפי הסטטיסטיקה, היום בעולם מאוד נפוצים הייאוש, הסמים, וכולי. כבר לא בודדים, אלא המוני אנשים שואלים את השאלה הזאת על משמעות החיים ולא יכולים למצוא תשובה. זה גם כן אחד הסימנים שחכמת הקבלה יכולה להתגלות.

כי אי אפשר לקבל תשובה על השאלה בשביל מה אנחנו חיים, אם לא מגלים שיש המשך לחיים!

מתוך שיעור על המאמר "תורת הקבלה ומהותה", 12.12.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הספירה העליונה של הטבע
הקבלה היא חכמה על המציאות העליונה
חכמת האמת על יסודות הבריאה

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

כאשר האגו מתחיל להתרכך

פורסם: 18.12.14, 18:09

שאלה: כל אחד מאיתנו חי את החיים שלו עם הקשיים וההצלחות, האכזבות והשמחות האופייניים להם. היינו רוצים לעשות את החיים שלנו יותר שמחים, אבל השאלה היא, כיצד. מאיפה מגיעה התחושה הזאת של חום וביטחון?

תשובתי: היינו ברחמה של אימא, אחר כך על הידיים שלה, אחר כך ב"חממה ביתית". לאט לאט התרחקנו, אבל הנטייה שלנו לשמור את הצורות הללו נשארה, על אף שאנחנו רוצים להיות עצמאיים בתוך האגו שלנו.

כמו כן, אנחנו רואים, שהאגו שלנו, ביחס להרגשת הקהילה שאותה אנחנו רוכשים תוך כדי תהליך ההשתתפות במעגלים, מתחיל להתרכך. אני מסתכל על מה אפשר לוותר בתוך האגו. אבל בעצם אני לא מבטל אותו, הוא פשוט מתחיל לעזור לי להיכלל יותר ויותר בחיי הקהילה, להרגיש את השייכות שלי למעגל הגדול. באופן כזה, האגו שלנו יכול להיות "עזר כנגדו".

כאשר התפתחנו רק באופן אגואיסטי, אז כל הזמן הרסנו את חיי הקהילה. ואילו עכשיו, כאשר אנחנו מחזירים את החיים הקהילתיים, לפחות בצורה של משחק, אז האגו, שמרגיש לחץ, מתחיל לעזור לנו. הוא לא מתבטל, אלא רוכש צורה חדשה. זה נקרא חינוך אינטגרלי קהילתי.

נקווה שאנחנו נוכל להשיג אותו. באופן כזה, אנחנו מאזנים את כוח הטבע הגלובלי הכללי, והוא מחבר את האנושית בהתאם לנטייה הפנימית שלנו. כאשר שני הכוחות שמשפיעים עלינו רוכשים איזון הרמוני, אז החיים שלנו הופכים להיות מאושרים.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 237, 08.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
נשחק בחיי קהילה?
איינשטיין אפילו לא חלם על זה
אינדיבידואליות בהתכללות בכולם

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, חינוך, ילדים, פוסטים נבחרים
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

תוכנית הטלוויזיה "חיים חדשים" בנושא "תרבות יהודית: מהות חג החנוכה".

heb_o_rav_2014-12-11_program_haim-hadashim_n469

להורדת התוכנית: video.gifWMV וידאו | audio.gifMP3 אודיו | MP4 וידאו

תוכניות קודמות:
חיים חדשים - 444
חיים חדשים - 443
חיים חדשים - 442

שייך לקטגוריה: חגים ומועדים, ראיונות, פגישות
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

שאלה: איזה פילוג התרחש בעָם ישראל בזמן מלחמת המכבים, שאליה קשור חג החנוכה?

תשובתי: זו הייתה תקופה קשה מאוד. האגו שלנו כל הזמן גדל ואנחנו נאלצים להתגבר עליו. באותו הזמן אנחנו לא הצלחנו לגבור על האגו שלנו בכמה שלבים, ולכן הגיעה התחושה ה"יוונית" הזאת, שלא כדאי כל הזמן לנהל את המאבק הפנימי הזה ולהתחבר עם הכוח העליון, אלא אפשר לחיות חיים גשמיים פשוטים, כפי שזה נוח לגוף שלי וכפי שעושים את זה כל יתר אומות העולם.

זו נקראת גישה "יוונית". היוונים שבאדם אומרים לו: "העיקר, זה החיים הגשמיים! אנחנו נבנה בתים יפים, נחגוג ונהנה מהחיים. תצטרף אלינו!".

היוונים לא התכוונו לשעבד את עָם ישראל, הם רק רצו שהעָם הזה, שהיה פעם גדול וחזק, יהפוך להיות כמו כל יתר העמים. היוונים היוו את האנושות כולה של אותם הזמנים, את החלק המתקדם ביותר שלה.

אבל ברגע שהיהודים קורעים ומנתקים את החיבור שלהם, הם גורמים לעצמם כל מיני צרות, כולל גם מהיוונים. אם אנחנו שייכים לעָם ישראל, אז לא יכולים לקרוע את הקשר בינינו ואת הקשר עם הכוח העליון ולהתחיל לחיות כמו היוונים. לא יאפשרו לנו את זה, ובהכרח משהו יקרה.

העולם פתאום ירגיש שאזלה לו האנרגיה הפנימית שלו, האור הפנימי. הרגשה כזאת מופיעה אצל כל אומות העולם ולא רק בעָם ישראל, כי כולם יפסיקו לקבל דרכו את הכוח המיוחד. לכן יבואו כל מיני בעיות וצרות ואומות העולם יאשימו בהן את עָם ישראל.

זה יחייב את עָם ישראל להתחבר ולהתאחד שוב, להתלכד יחד, כמו כבשים כשרואות את הזאבים. ברגע שאנחנו מתאחדים, אז דרכנו שוב מתחיל לזרום האור העליון לעולם והכול נרגע.

הכול נהייה רגוע, הלחץ על ישראל נעלם, בתוך ישראל יורד המתח ושוב חוזרות המחלוקות. אנחנו שוב מפסיקים לדאוג לחיבור ולאיחוד שלנו, מתפרדים ומזמינים גל חדש של צרות.

כך הגלים האלה באים בזה אחר זה. תקופה מסוימת אנחנו מתאחדים ומתחברים, בזה עושים טוב לעצמנו ולעולם כולו. אבל אחר כך שוב מתרחקים זה מזה, שמזה נהיה רע גם לנו וגם לכל שאר העולם. ולכן העולם הממורמר בא אלינו ומוסיף לנו ייסורים, בכך שמאלץ אותנו להתחבר שוב.

אנחנו מתלוננים שההיסטוריה הזאת חוזרת לאורך כל הדרך שלנו, כל אלפי השנים, בכל הדורות, אבל הסיבה מסתתרת בנו עצמנו. המלחמה מתלקחת מפני שמתנגשות שתי גישות: הגישה הקדומה של עָם ישראל והגישה של כל שאר העמים, שאותם בסיפור של חנוכה מייצגים היוונים.

בכך שהגישה ה"יוונית" הזאת חודרת לתוך עָם ישראל, היא יוצרת בתוכו פילוג, וזהו אותו המצב שבו אנחנו נמצאים היום! כביכול ישנו עָם ישראל בארץ ישראל, אבל זה לא עָם, כי אם בינינו לא קיים החיבור, אז אנחנו פשוט אוסף של גולים, קיבוץ גלויות.

ולכן, לא רק שאנחנו לא יכולים להוליך לעצמנו את האור, את האנרגיה הפנימית, הביטחון, הבריאות, הכוח, האור, שעל ידו נקבע הכול בחיים שלנו, אלא גם לא מעבירים דרכנו את האור הזה לעולם כדי להאיר את כל יתר העמים.

היום אין לנו כוח, מפני שאין בינינו איחוד. ולכן אנחנו לא יכולים, לא למשוך את האור לעצמנו וגם לא להפיץ אותו דרכנו לכל העולם. אין בנו את אותו האור שאנחנו צריכים לחלק לעמים אחרים, ולכן הם מאשימים אותנו בכל הצרות והאסונות שלהם.

כי כל הייסורים שהם חווים, נובעים מאותה ההרגשה שהם היו צריכים לקבל משהו טוב מעָם ישראל, אבל לא מקבלים. צריך לשמוע לְמה שהם אומרים. אין עָם בעולם שלא יבוא בטענות לעָם ישראל, החל מהמדינות באמריקה הלטינית ועד יפן, מאוסטרליה ועד איסלנד. ואנחנו רואים, עד כמה בתקיפות הם דורשים. וככל שיהיה רע יותר לעולם, כך הדרישות האלה כלפי ישראל תהיינה חזקות יותר.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 470, 11.12.2014

ידיעות קודמות בנושא:
האחדות היא ערובה לניצחון, חלק א'
המנווט שעומד בדרך אל האור
מלחמת המכבים

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, חגים ומועדים, פוסטים נבחרים, תפקיד ישראל
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

הספירה העליונה של הטבע

פורסם: 18.12.14, 12:02

שאלה: איך מגדירים לפי חכמת הקבלה את האלוקות, את הכוח העליון?

תשובתי: אלוקים, זה הטבע העליון. לטבע יש הרבה שכבות, והספירה העליונה ביותר, שכוללת בתוכה כל מה שאנחנו יכולים לגלות בעזרת כל החכמות, כולל גם על ידי חכמת הקבלה, שמגלה לנו את מנגנון הפעולה של כוח ההשפעה, כל זה יחד נקרא "אלוקות".

כי כל זה נמצא תחת הנהגת תכונת ה"בינה", כוח ההשפעה הכללי, שנקרא "אלוקים", "בורא". ומה יש עוד למעלה חוץ מזה? – לא ידוע לנו. חכמת הקבלה נותנת לזה תשובה מדויקת וברורה כמו כל מדע: אנחנו לא יודעים מה נמצא למעלה מכוח ההשפעה ולא מסוגלים לגלות את זה.

יכול להיות שזו הגבלה זמנית. הדורות מתקדמים זה אחר זה, מגלים ומתקנים את הטבע. ויכול להיות, שלאחר שאנחנו נתקן את כל המציאות ונגיע לגמר התיקון בסוף כל הדורות, יתגלו לנו גילויים ואפשרויות חדשים.

אבל בינתיים אין לנו שום מגע עם מה שנמצא למעלה מתכונת ההשפעה. יכול להיות ששם הטבע קיים בצורות אחרות לגמרי, שאנחנו לא מסוגלים ולא בנויים להבין ולהרגיש את זה. לאחר שאנחנו נשיג את גמר התיקון, אז אפשר יהיה לדבר על מה שיהיה הלאה.

המקובלים נותנים על זה רמזים קטנים בספרים שלהם, אבל אנחנו בינתיים לא יכולים להבין אותם.

מתוך שיעור על המאמר "תורת הקבלה ומהותה", 12.12.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לא סתם קריאות ריקניות 
האור הוא הרטט של הנשמה
מה זה בורא?

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

שיחה על חנוכה, חלק א'

פורסם: 18.12.14, 12:00

ערכתי שיחה בנושא "חנוכה" במסגרת תוכנית הטלוויזיה "מקובלים כותבים" בהנחייתו של בן ציון גרץ.

לצפייה/האזנה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו

להורדה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו

תוכניות קודמות:
שיחה על נתינה ככלי, חלק ב'
שיחה על נתינה ככלי, חלק א'
שיחה על סרטן, חלק ב'

שייך לקטגוריה: חגים ומועדים, מקורות ותקצירים, ראיונות, פגישות
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

נשחק בחיי קהילה?

פורסם: 18.12.14, 11:59

שאלה: בעולם המודרני של היום, התשלום הגדול ביותר עבור העצמאות הוא הבדידות. אז איך אני יכול, מצד אחד, לשמור על העצמאות שלי, ויחד עם זה להוסיף בהדרגה לחיים האלה אלמנטים שיקשְרו אותי עם אנשים אחרים?

תשובתי: האדם לא צריך לוותר על שום דבר כדי להיכלל בחיי קהילה. מצד אחד, החיים האלה יותר מפותחים, יותר מתוקנים וחמים, מצד שני, אתה נכלל בהם באותה מידה שאתה רוצה, באותו הנפח שזה מועיל לך. בזה אתה לא מוותר על שום דבר.

ככלל, אנחנו חושבים, שצריכים לוותר על העצמאות שלנו, על החופש שלנו, על ההחלטות שלנו. בואו ננסה לשחק בחיי קהילה מרחוק, בהסכם בינינו, בכזה חיבור, שאנחנו נגיע לשוויון מסוים בכל מיני צורות של קשר. אנחנו נפתח חוגים לילדים, נעזור הדדית זה לזה, נפיץ צורות לימוד חדשות, במעגלים.

בואו נתחיל באופן מכאני, בכיתות, בארגונים, במקומות עבודה, במקומות שונים שבהם אנשים נפגשים, לארגן מפגשים שדומים לקהילה, בינתיים רק מבחינה חיצונית. זה יכול להיות שולחן עגול, פיקניק, חג. בואו נתחיל לדבר על חשיבותה של כזאת גישה לחיים.

בזה אנחנו נתחיל להידמות לטבע הגלובלי שדוחס את האנושות ומערבב בכזאת צורה, שאנשים כל הזמן עוברים ממקום למקום, ממדינה למדינה. עכשיו כבר לא ניתן לומר איפה המקום של עָם זה או אחר, מפני שהגבולות מיטשטשים ומתבטלים.

בואו נתחיל לדבר על זה, ויחד לברר עד כמה יכול להיות מועיל לאדם הקשר ההדדי בשוויון כתוספת לחיים שלנו. למעשה, אנחנו מעוררים באדם צורת חשיבה נוספת שאינה מחייבת לכלום, רק להשתתפות חיצונית. אם נתחיל לעבוד בכיוון הזה, אז האדם כמעט מיד ירגיש רווח נוסף, עד כדי כך, שיימשך אליו, ואילו צורת החיים הקודמת תאבד את ערכה.

אתה רוצה לשמור על החיים הקודמים שלך ולהוסיף? בבקשה! אין כפייה! אבל בהדרגה, הודות להשפעה החברתית הזאת, הרכָּה, ללא לחץ והתחייבויות, יתרחשו בך שינויים. גם הילדים וגם בן/בת הזוג וגם אמצעי הקשר, כולם יתחילו להרגיש את החיוביות של המצב הזה שבו אנחנו בינתיים רק משחקים, כי כולנו הרי אגואיסטים וגם לא מנסים להסתיר את זה.

אנחנו רק רוצים לבדוק את התקפות של הקשרים הטובים ולא את ההשפעה של הקהילה על חיי הרווחה, אורח החיים בבית או משהו נוסף. בואו ננסה להרגיש ביחסים בינינו השתייכות לעיר שלנו, לאזור, לשכונה, לא חשוב איזו רמת מדידה אנחנו בוחרים. בזה אנחנו בונים סביבה יותר רכָּה ובטוחה, מפחיתים את המתח באווירה.

בסופו של דבר, אנחנו רואים, שהרווחה הכללית של האוכלוסייה גדֵלה, זה כדאי לנו. בנוסף לזה, התחושה הפנימית של האנשים הופכת ליותר נעימה, חופשית, מתוקה. דווקא את הנעימות הזאת האדם רוצה, דווקא היא זו שחסרה לכל אחד, אפילו לאדם הכי עצמאי ועשיר.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 237, 08.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
תלות הדדית גוברת
לרגש של האינטגרליות אין גבולות
חברה זה הגוף הרוחני היחיד

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, חינוך, ילדים, פוסטים נבחרים
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

שיעור הקבלה היומי 18.12.14

פורסם: 18.12.14, 8:33
חלק א': "כתבי הרב"ש", כרך ב' (עמ' 990), מאמרי "שלבי הסולם", שנת 1990 (תש"ן), מאמר ו' "מתי האדם צריך להשתמש עם גאוה, בעבודה"
לצפייה/האזנה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו להורדה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו
חלק ב': סדנת החיבור
לצפייה/האזנה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו להורדה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו
חלק ג': "זוהר לעם", כרך י"ב "קטעים נבחרים" (עמ' 454), מאמר "תפילה"
לצפייה/האזנה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו להורדה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו
חלק ד': "תלמוד עשר הספירות", כרך ו', חלק ט"ז, "אור פנימי" (דף א' תתקכ"ח), אות ע"ד
לצפייה/האזנה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו להורדה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו
חלק ה': קטעים נבחרים בנושא "חנוכה על פי חכמת הקבלה"
לצפייה/האזנה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו להורדה: WMV וידאו | MP3 אודיו | MP4 וידאו
שייך לקטגוריה: זוהר, חגים ומועדים, לימוד חכמת הקבלה, סדנאות חיבור, שיעור הקבלה היומי, שיעורים והרצאות
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

מה רואה מקובל?

פורסם: 17.12.14, 15:22

שאלה: במאמר "מהותה של חכמת הקבלה", בעל הסולם כותב, שכל העולמות זהים בכל הפרטים שלהם. מה זה אומר?

תשובתי: כל עולם, זה כמו העתקה של עולם יותר עליון ממנו. החומר הוא שונה, הכוונות שונות, המילוי והמהות שונים, אבל זו העתקה מהעולם העליון בתכונות של התחתון.

נניח, שיש פרח בעולם שלנו ויש "פרח" בעולם העליון. "פרח" בעולם העליון, זה אוסף של תכונות שבאופן כזה מתחברות ביניהן, כך שהן נותנות בעולם שלנו כזאת תוצאה של פרח.

מקובל שמגיע לפתיחת העולם העליון, לפקיחת עיניים, מתחיל לראות את הקשר הזה, ובהתאם לתמונה הפנימית של העולם שלנו שנמצאת אצלו, הוא מתחיל להשיג את העולם העליון ולראות את השורשים של תמונת העולם הזה. הוא רואה, שהפרח בעולם התחתון הוא תוצאה מהצטברות של כוחות מסוימים בעולם העליון שאותו הוא עכשיו מגלה. באופן כזה, יש לו "ענף" ו"שורש", ה"שורש" למעלה וה"ענף" למטה, והקשר ביניהם.

לכן, המקובל מסתכל על האיסוף המיוחד של הכוחות האלה בעולם העליון, שנותן בעולם שלנו תוצאה של פרח, וקורא להם בשמותיו של הפרח, למשל, "שושנה" עם הקוצים והעלים שלה. הוא מבין כיצד לכנות את הדברים. אחרת, לא הייתה לו שום אפשרות.

מזה קיימת "שפת הענפים". כי בלעדיה המקובלים לא היו יכולים לספר על העולם העליון, שבו ישנם רק כוחות. כדי להחליף ביניהם השגות, המקובלים אינם זקוקים לשפה, כי הם בעצמם נכללים בכוחות האלה ומפעילים אותם. אבל כדי למסור מדור לדור את ההשגות שלהם וללמד, הם חייבים את "שפת הענפים". השפה הזאת היא מדויקת מאוד, כי הם יודעים כל שורש לכל ענף שבעולם הזה, ומאחר ויש לו שם, אז ברור להם כיצד לכנות את השורש.

בשבילנו זאת בעיה. כי אנחנו פותחים ספרי קבלה, ושם הכול כתוב בשפה שלנו הגשמית. זה מבלבל אותנו ואנחנו מתחילים לחשוב שמדובר על העולם שלנו. ואילו המקובלים בשום אופן לא מתייחסים לעולם הזה. רק המדעים הגשמיים עוסקים בעולם הזה.

שאלה: האם לכל הענפים שבעולם שלנו יש שורשים בעולם העליון?

תשובתי: כן. לכל מה שקיים בעולם שלנו יש שורשים בעולם העליון, אבל הם אינם ידועים לנו. אפשר לשאול אחרת: האם בעולם העליון יש הרבה יותר שורשים שאין להם ענפים בעולם שלנו? לא, לכל שורש יש ענף בעולם שלנו. אין שום אור או תופעה בעולם אין סוף, שלא מגיעים לנקודה התחתונה ביותר של העולם הזה.

מקובל אפילו רואה בעולם שלנו אור שפועל בתוך החומר, ואילו אנחנו רואים רק את העטיפה, את החומר. ואילו הוא רואה את האור, את האנרגיה שמפעילה את כל המרכיבים של החומר, הוא רואה את כוונת הבריאה, מטרת הבריאה, מחשבת הבריאה. לכן, מאחורי כל הפרצופים, כל הטבע הדומם, צומח וחי, הוא רואה את מימוש מטרת הבריאה, בכל רגע ורגע, או קצת יותר בדרך של ייסורים ("בעיתו"), או קצת יותר בדרך האור ("באחישנה"). הוא רואה איך כל פעם העולם הזה מתקדם, כאילו שמתנדנד על כפות המאזניים.

מתוך שיעור על המאמר "מהותה של חכמת הקבלה", 15.12.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מענף לשורש
הראייה הפנימית ועולם הכוחות
העולה מעלה מחבר בתוכו את כל העולמות

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

שייך לקטגוריה: שיעור הקבלה היומי
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר

הזכות לבחור, חלק ב'

פורסם: 17.12.14, 15:10

אם אנחנו כולנו חלקים של מנגנון אחד, של מעגל שווה, אז כולם שווים, ולכן כל אחד קובע את המצב של כולם, כמו מלך. כל אחד מאיתנו. לחלוטין!

יכול להיות שאנחנו עדיין לא מרגישים את זה, אבל כך מסודר הטבע. אם אנחנו מתקדמים לעבר גילוי של חברה אינטגרלית, שבה כולם מקושרים הדדית בפנים, אז לא יכולים להישאר עם הטבע האגואיסטי והמבודד שלנו שמחייב אותנו לזלזל באחרים ולדאוג רק לתועלת עצמית.

אנחנו לא יכולים עם כזאת גישה טבעית של האגו להפוך להיות חלק מהאנושות האינטגרלית. ובינתיים הטבע יותר ויותר לוחץ אותנו בתוך מלחציים.

אדם רוצה להיות עצמאי ושיניחו לו לנפשו, כדי לא להיות חייב לאף אחד, לא למדינה ולא לאנשים אחרים. אלה הם שני תהליכים מנוגדים שהולכים במקביל. העולם מתחבר בקשרים יותר ויותר הדוקים, ואילו אנחנו מבפנים הופכים ליותר ויותר נוקשים ואגואיסטיים.

בעבר זה נחשב לחרפה וכלימה אם הרשיעו אותך בגניבה. אפילו להתגרש זה היה מביש. אבל היום, האדם מרגיש את עצמו חופשי לחלוטין, בכך שמתגרש ומתחתן כמה פעמים. והדור הצעיר בכלל לא רוצה להתחתן.

אנחנו לא יכולים עם הטבע שלנו להתקיים בצורה אינטגרלית בתוך הציוויליזציה שלנו. כי אנחנו בעצמנו לא אינטגרלים, אלא הפוכים לגמרי. אין סתירה יותר גדולה מאשר הניסיון לחבר את כולנו בינינו, כאלה אינדיבידואליסטים נוראיים. אף אחד אינו רוצה בחיבור הזה, כולם נרתעים ממנו כמו כבשים מזאבים.

ובמיוחד עָם ישראל מתנגד לחיבור ולאיחוד, אף על פי שהוא נמצא בכזה מצב קשה, תחת לחץ של סביבה עוינת מכל הכיוונים.

לכן, פוליטיקאי שמתכוון לנצח בבחירות ומקווה ביהירותו להשיג הטבה במדינה, צריך להבין שהוא לא יצליח בזה. ולא חשוב לאיזה מחנה הוא שייך: לימין, לשמאל, למרכז, אף אחד מהם לא יכול להצליח.

מפני שהם לא יודעים את הבסיס שעליו מושתתת החברה הישראלית, בזה שחושבים שהם לא שונים מהדמוקרטיה המערבית הרגילה. הם אינם יודעים מה הטבע הכין עבור ישראל ועבור העולם כולו, מה היא המשימה והשליחות של עָם ישראל ומה ייעודו של כל העולם בקְרָב הארוך הזה שדרכו כולנו פוסעים. ובמיוחד חסר להם הידע, של מה שחשוב בימינו, בתקופת ההתפתחות הזאת.

הם לא יודעים את כל זה. נדמה להם, שמספיק קצת להקשיח את החוקים, להוריד מיסים, והכול יסתדר. אבל זה בכלל לא אותם הכלים שבעזרתם ניתן לנהל מדינה.

המדינה שלנו נכנסת תחת השליטה של החוק הכללי של הטבע, חוק האינטגרליות. החוק הזה, שיורד אלינו מלמעלה, המנגנון שפועל על עָם ישראל, מחייב את העָם שלנו להפוך להיות כאחד, להתחבר הדדית. ואת זה גם דורשים מאיתנו אומות העולם, כי בשלב הבא הם גם כן יצטרפו לאותה הצורה של חברה.

הם חייבים להשיג אותה, אבל לא יכולים, מפני שאף אחד לא מלמד אותם את זה. רק עָם ישראל מסוגל להפוך להיות "אור לגויים" וללמד אותם, מפני שהוא כבר היה בעבר בדרגה כזאת. אבל אם אנחנו לא מבצעים את המשימה שלנו כלפי כל העולם, אז נסבול ממנו מאוד...

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 468, 09.12.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הזכות לבחור, חלק א'
לרדת מדרְכֵּי האהבה העצמית
דמוקרטיה של גן ילדים

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, חינוך, ילדים, תפקיד ישראל
Bookmark השאירו תגובה | שלח לחבר | הדפס הדפס | קישור מקוצר
עמוד 1 מתוך 1,8871234567עמוד אחרון »